Page 296 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 296 - 10-Front 21-06-16‬‬ ‫שב‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫שכח להפו‪ ‬את האתרוג אחר הברכה‬

‫לה‪ .‬מי שנטל בידיו את האתרוג הפו‪ ‬קוד‪ ‬הברכה‪ ,‬ואחר הברכה שכח להפכו‬
‫שוב‪ ,‬ונמצא שנטל את האתרוג שלא כדר‪ ‬גידולו‪ ,‬א‪ ‬עדיי‪ ‬לא הפסיק‬
‫בדיבור עד שנזכר בכ‪ ,‬יהפו‪ ‬את האתרוג ויטלנו כהלכתו‪ ,‬אבל א‪ ‬כבר הפסיק‬

‫בדיבור‪ ,‬צרי‪ ‬לחזור ולבר‪' ‬על נטילת אתרוג'קיג וברכת 'שהחיינו'קיד‪.‬‬

‫וא‪ ‬לא הפסיק בדיבור אלא שכבר התחילו לומר הלל‪ ,‬ונזכר באמצע הלל‬
‫שהאתרוג שבידו הפו‪ ,‬יבר‪ ‬אז קוד‪ ‬הודוקטו‪.‬‬

‫ברכה על נטילה שניה‬

‫לו‪ .‬א‪ ‬רוצה ליטול את הלולב כמה פעמי‪ ‬ביו‪ ‬להידור וחיבוב מצוה‪ ,‬אינו‬
‫צרי‪ ‬לבר‪ ‬בכל פע‪ ‬שנוטלוקטז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בינתיי‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ואינו דומה למי שראה אחר‬ ‫קיג‪ .‬כ‪ ‬הוא בשו"ת י ‪‬ש ‪‬מח לב )למו"ז הג"ר משה‬
‫הנטילה שאחד מהמיני‪ ‬פסול שלא היה לפניו‬
‫כשר ושח בינתיי‪ ‬שנתבאר לקמ‪) ‬סעי‪ ‬י"ב אות‬ ‫שמעו‪ ‬הלוי זצ"ל ‪ ‬אב"ד פרויקירכע‪ ,‬סימ‪ ‬ל'(‬
‫ס"ב וס"ג( שצרי‪ ‬לחזור ולבר‪ ‬על כל המיני‪‬‬
‫כאשר מביא את המי‪ ‬הכשר‪ ,‬כיו‪ ‬שהמי‪ ‬שהיה‬ ‫במעשה שהיה שהשליח ציבור ביר‪ ‬על נטילת‬
‫בידו אז לא היה כשר הרי הוא כאילו אינו לפניו‬ ‫לולב ושהחיינו‪ ,‬ושכח להפו‪ ‬את האתרוג כדי‬
‫כלל‪ ,‬ולכ‪ ‬לא יצא ידי כול‪ ,‬אבל כא‪ ‬האתרוג‬ ‫שיהיה כדר‪ ‬גידולו‪ ,‬וכשהגיע להודו הזכירוהו‬
‫היה לפניו אלא שלא היה דר‪ ‬גידולו‪ ,‬הרי יצא‬ ‫הסובבי‪ ‬שהאתרוג הפו‪ ,‬והורה שצרי‪ ‬לחזור‬
‫על שאר המיני‪ ,‬ולכ‪ ‬צרי‪ ‬לבר‪ ‬רק 'על נטילת‬ ‫ולבר‪ ,‬על פי דברי הרמ"א )סימ‪ ‬תרנ"א( שא‪‬‬
‫שח בינתי‪ ‬צרי‪ ‬לחזור ולבר‪ ,‬וכיו‪ ‬שאמר הלל‬
‫אתרוג'‪.‬‬ ‫הרי הוא הפסק‪ ,‬וא‪ ‬שנטילת ד' מיני‪ ‬ואמירת‬
‫הלל שייכא אהדדי‪ ,‬לא עדי‪ ‬מתקיעות ותפילות‬
‫קטו‪ .‬שו"ת י ‪‬ש ‪‬מח לב )ש‪ ,(‬על פי השו"ע )סימ‪‬‬ ‫שכתב המג"א )סימ‪ ‬תקצ"ב ס"ק ה'( דא‪ ‬שח בי‪‬‬
‫ס"ו סעי‪ ‬ב'( והסכמת המג"א )ש‪ ‬ס"ק ד'(‬ ‫ברכה לתקיעות מעני‪ ‬התפילות הוי הפסק‬
‫ואליה רבה )ש‪ ‬ס"ק ד'( ופרמ"ג )משבצ"ז ש‪ ‬ס"ק‬ ‫וצרי‪ ‬לחזור ולבר‪ ,‬ומסתמא ג‪ ‬התפילה עצמה‬
‫ב'( שיכול לבר‪ ‬ברכת תפילי‪ ‬בי‪ ‬הפרקי‪ ‬של‬ ‫הוי הפסק בי‪ ‬ברכה לתקיעה‪ ,‬והוא הדי‪ ‬לעני‪‬‬
‫קריאת שמע‪ ,‬וביו‪ ‬שאומרי‪ ‬הלל שוה הלל‬ ‫ברכה של נטילת לולב א‪ ‬הפסיק באמירת הלל‬
‫לקריאת שמע וברכותיה לעני‪ ‬להפסיק מחמת‬
‫הכבוד והיראה‪ ,‬כמו שכתב הרמ"א )סימ‪ ‬תכ"ב‬ ‫הוי הפסק וצרי‪ ‬לחזור ולבר‪.‬‬
‫סעי‪ ‬ד'(‪ ,‬ולכ‪ ‬פסק שיכול לבר‪ ,‬ועיי‪ ‬לקמ‪‬‬
‫)הערה קנ"ד( בש‪ ‬חיי אד‪) ‬כלל קמ"ח סעי‪ ‬י"ב(‪,‬‬ ‫קיד‪ .‬שו"ת י ‪‬ש ‪‬מח לב )ש‪ ,(‬כמו שנתבאר לקמ‪‬‬
‫סעי‪ ‬י"ב‪ ,‬שא‪ ‬היה חסר לו אחד‬
‫ומשנ"ב )ס"ק מ"א(‪.‬‬ ‫מהמיני‪ ‬צרי‪ ‬לחזור לבר‪ ‬על אותו המי‪ ‬א‪‬‬
‫היו לפניו‪ ,‬ולכ‪ ‬כיו‪ ‬שהיה האתרוג לפניו הרי‬
‫קטז‪ .‬רמ"א‪ .‬ועיי‪ ‬סימ‪ ‬תרנ"ב סעי‪ ‬א' בהגה‪.‬‬ ‫יצא על שאר המיני‪ ,‬ורק על האתרוג לא יצא‪,‬‬
‫וכתב בשו"ת מהר"‪ ‬שיק )חאו"ח סימ‪ ‬נ"ב(‬ ‫והרי הוא כמי שהיה לפניו ועדיי‪ ‬לא לקחו‪,‬‬
‫דאע"ג דבקרא סת‪ ‬וכתב 'ולקחת‪ '‬כדר‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬לבר‪ ‬על המי‪ ‬שעדיי‪ ‬לא לקח כי שח‬