Page 295 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 295
Pg: 295 - 10-Back 21-06-16
סעי ה ו | הברכה על נטילת הלולב ומיניו שא
סימ תרנא
יבר כשהוא מעומדקי ,וכ הנטילה תהיה כשהוא מעומדקיא ,ובדיעבד אי העמידה
מעכב ,וא ביר ונטל מיושב ,יצאקיב.
מי חיי
סוכה בסימ תרמ"א ,כ כתב בבכורי יעקב )ס"ק ובאליה זוטא )ס"ק י"ד( הביא בש
כ"ה( ,ושעה"צ )אות ל"ו(. האבודרה הטע שבחרו דוקא בלשו זה' ,על
ש שהוא מעלה ומוריד ,וכתיב וינטל
קי .כ כתב הרמ"א בש מהרי"ל וכלבו. וינשא ,'ובאליה רבה )סימ תרמ"ד ס"ק ג'( הביא
וכתב בשבלי הלקט )סימ שס"ו( 'מנהג בש ספר אמרכל 'מה שאנו מברכי על נטילת
שמברכי על הלולב בעמידה ,ומפרש בתשובות ולא על לקיחת כדכתיב בקרא ,יש לומר כדי
הגאוני ז"ל דילפינ' קיחה קיחה' מאגודת שלא לערב האותיות ,כמו גבי המוציא' ,עכ"ל,
אזוב ,מה להל בעמידה א כא בעמידה ,כתיב וביאור דבריו ,שלעני המוציא כתבו התוס'
הכא 'ולקחת לכ ,'וכתיב הת' ולקחת )ברכות ד ל"ח ע"ב ד"ה והלכתא( בש הירושלמי
אגודת אזוב' ,ובלקח טוב מפרש דילפינ' לכ הטע שאי מברכי' מוציא לח 'אלא
לכ 'מספירת העומר ,כתיב הכא 'לכ 'וכתיב 'המוציא' בתוספת ה"א ,כדי שלא לערב
הת' וספרת לכ ,'וספירת העומר בעמידה האותיות שא יאמר מוציא יתערבו המ" של
דכתיב )דברי ט"ז ,ט'( 'מהחל חרמש בקמה' ,אל 'העול 'ע המ" של 'מוציא' ,ולכ ג כא
תקרי בקמה אלא בקומה וכו' ,עוד כתב )אחיו ר' א היו מברכי' על לקיחת' היו מתערבי שני
בנימי ז"ל( מה שמברכי על הלולב בעמידה לפי
ששנינו )ראש השנה ט"ז ע"א( 'ובחג נידוני על הלמדי" יחד.
המי ,'וארבעת המיני הללו סניגורי הבאי
לרצות על המי ,ומצות בעל די בעמידה ,ועוד ואי להקשות לפי טע זה שהרי התוס' כתבו
שהרי צריכי לנענע בו בקריאת ההלל ,ומצות ש שלעני' לח מ האר 'לא חששו שיתערבו
הלל בעמידה ,א כ אי לחלק בי סופו שני המ" של 'לח 'ו'מי 'יחד ,כי הוא לשו
הפסוק בתהילי קד ,ולכאורה למה הקפידו
לתחילתו' ,עכ"ל. כא ,והרי 'לקיחת' הוא ג כ מלשו הפסוק
ולקחת ,כי יש לחלק שש הפסוק עצמה
קיא .מבואר בשבלי הלקט ש. הסמיכה את שני התיבות יחד ולא הקפידה על
יש תמהי ושואלי למה אי אנו אומרי עירוב האותיות ,ולכ ג אנו אי לנו לחשוש
אחר ברכת הלולב 'יהי רצו שיבנה בית המקדש לזה ,דכי היכי שיזהרו באמירת הפסוק יזהרו
במהרה בימינו' כמו שאנו אומרי אחר ברכת ג באמירת הברכה ,אבל כא אינו לשו הפסוק
העומר ,דהא לולב בשאר ימי זכר למקדש ממש ,כי הפסוק לא הסמיכה את שני האותיות
הוא ,וכתב אחי ר' בנימי ז"ל שאי לתמוה על יחד ,אלא שאנו רוצי לקבוע מטבע ברכה
זה לפי שבעומר היה הזבח זוכה בו דכתיב כלשו הפסוק ,בזה יש לדקדק שלא להסמי
)ויקרא כ"ג ,י"ב( ועשית ביו הניפכ את העומר
כבש תמי וגו' ,לכ מתפללי על העבודה שני אותיות שוות.
שתשוב למקומה ,אבל לולב באיזה קרב
המקדש או המזבח זוכה בו ,ועוד שכיו שלולב קח .וברכת שהחיינו מבר רק ביו הראשו,
ביו הראשו אינו זכר למקדש ,ג שאר הימי כמו שיתבאר בע"ה )אות ל"ז(.
אי צריכי לתפילה זכר למקדש ,וכו' עכ"ל
קט .כ כתב בשו"ע כא ,כי אפילו שמעיקר הדי
שבלי הלקט )סימ שס"ו(. היה יכול לבר בעת שאגדו ,מכל מקו
מנהגינו שלא לבר עד שעת הנטילה ,וא ביר
קיב .פרמ"ג )א"א ס"ק י"ג( ,משנ"ב )ס"ק כ"ז(. שהחיינו בשעת האגודה ,יצא בדיעבד ,כמו לעני
