Page 290 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 290

‫‪Pg: 290 - 10-Back 21-06-16‬‬                  ‫רצו‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

                ‫סימ‪ ‬תרנא‬

                                                               ‫נטל את האתרוג בעוקצו‬

‫כו‪ .‬א‪ ‬נטל את האתרוג בעוקצו ולא נגע בגו‪ ‬הפרי כלל‪ ,‬יצא ידי חובתופב‪,‬‬
      ‫אבל לכתחילה לא יעשה כ‪ ,‬אול‪ ‬ראוי לחזור וליטול בלא ברכהפג‪.‬‬

                                                   ‫חולה שמניחי‪ ‬לו את המיני‪ ‬בידיו‬

‫כז‪ .‬חולה שצוה לאחר שיניח את המיני‪ ‬בידיו‪ ,‬או שרק הושיט ידיו לו שיניח‪‬‬
‫בידו‪ ,‬ובעצמו קמ‪ ‬את אצבעותיו להחזיק‪ ‬כל שהוא‪ ,‬יצא ידי חובתופד‪,‬‬
‫ויכול לבר‪ ‬על נטילה זופה‪ ,‬ואפילו א‪ ‬אשה הכניסה את המיני‪ ‬בתו‪ ‬ידופו‪,‬‬

                                                                    ‫וכ‪ ‬אפילו גויפז‪.‬‬

‫וכ‪ ‬חולה שאחז הלולב והבריא אחז ביד החולה והגביה ידו ע‪ ‬הלולב‪ ,‬יצא ידי‬
                                                                           ‫חובתו פח‪.‬‬

                                                                      ‫נטל‪ ‬באצבע אחד‬

‫כח‪ .‬א‪ ‬נטל את המיני‪ ‬רק תו‪ ‬אצבע אחד‪ ,‬שכפ‪ ‬האצבע והחזיק את המיני‪‬‬
                            ‫על ידו‪ ,‬יש להסתפק א‪ ‬הוא נחשב לנטילהפט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫פד‪ .‬כ‪ ‬הוא בע‪ ‬השדה )ס"ק י"ט( דא‪ ‬דעיקר‬         ‫להפכו‪ ,‬כי דר‪ ‬גדילת‪ ‬להאחז בעיקר‪ ‬ושורש‪,‬‬
‫פירוש הפשוט 'ולקחת‪ '‬הוא משיכה‬                  ‫ומה שגדל למעלה נראה בעת האחיזה בידי‪,‬‬
‫להביא‪ ‬אליו או הבאה כל שהוא‪ ,‬מכל מקו‪‬‬           ‫משא"כ באחז‪ ‬בראש‪ ‬למעלה ועיקר‪ ‬ושרש‪‬‬
‫המעשה שעשה שקבל‪ ‬בידו די בזה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪‬‬           ‫למטה‪ ,‬יש לומר שהוא היפו‪ ,‬כ‪ ‬יש לומר לאביי‬
                                                ‫)ד‪ ‬מ"ב ע"א( שבהפכו לא יצא‪ ,‬וכ‪ ‬לרבא שסובר‬
                                       ‫שהארי‪.‬‬  ‫שלקיחה על ידי דבר אחר בדר‪ ‬בזיו‪ ‬אינו יוצא‪,‬‬
                                                ‫יש לומר שלקיחה בדר‪ ‬בזיו‪ ‬כשאחז בגו‪‬‬
                                      ‫פה‪ .‬ש‪.‬‬   ‫המיני‪ ‬בדר‪ ‬בזיו‪ ‬לא הוי לקיחה‪ ,‬ואופ‪ ‬כזה הוא‬
                                                ‫כנושא דג תלוי )כמ"ש בברכות ד‪ ‬כ"ד ע"א לעני‪ ‬התולה‬
‫פו‪ .‬דלא עדי‪ ‬מתפילי‪ ‬דאמרינ‪) ‬ע"ז ד‪ ‬ל"ט ע"א(‬   ‫תפיליו(‪ ,‬עיי‪ ‬עוד ש‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לא העלה דבר‬
       ‫אשת חבר קשרה לו תפילי‪ ‬על ידו‪.‬‬
                                                    ‫ברור שלא יצא לכ‪ ‬יחזור ויטול בלא ברכה‪.‬‬
                   ‫פז‪ .‬כי מסייע אי‪ ‬בו ממש‪.‬‬
                                                ‫פב‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת פני אריה )סימ‪ ‬י"א(‬
‫פח‪ .‬כ‪ ‬כתב ש‪ ,‬דא‪ ‬שלעני‪ ‬שחיטה או כתיבה‬        ‫שלכתחילה לא יעשה כ‪ ‬שמא ינתק‬
‫בשבת נחשבת המעשה רק על השני שאחז‬                ‫העוק‪ ‬קוד‪ ‬הנטילה‪ ,‬וג‪ ‬אי אפשר לעשות בו‬
‫ביד הראשו‪ ‬ושחט או כתב‪) ,‬עיי‪ ‬מנחת חינו‪ ‬מוס‪‬‬   ‫את הנענועי‪ ‬כדי‪ ,‬אבל בדיעבד יצא‪ ,‬כי לא‬
‫השבת מלאכת הכותב(‪ ,‬אבל כא‪ ‬נחשב קיו‪ ‬מצוה‬       ‫גרע מכר‪ ‬סודר ונטל על ידי דבר אחר‪ ,‬והובא‬
‫רק על זה שהלולב בידו‪ ,‬והאוחז בו נחשב רק‬
‫כקושר תפילי‪ ‬על יד חבירו‪ ,‬והאוחז בידו לא‬                              ‫בשערי תשובה )ס"ק ט"ו(‪.‬‬

                                 ‫יצא‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬  ‫פג‪ .‬כי בע‪ ‬השדה )ס"ק י"ח( מפקפק הרבה בזה‬
                                                            ‫לומר שלא יצא כלל‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫פט‪ .‬כ‪ ‬הוא בע‪ ‬השדה )ס"ק כ"ב( כי בגמ' זבחי‪‬‬
‫)ד‪ ‬כ"ד ע"א( אמרו שאי אפשר לקבלה‬
   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295