Page 298 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 298

‫‪Pg: 298 - 10-Back 21-06-16‬‬                 ‫דש‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

                ‫סימ‪ ‬תרנא‬

                        ‫סעיף ז‬

‫לקיחה על ידי דבר אחר ודיני חציצה‬

                                                                   ‫נטילה על ידי בית יד‬

‫לט‪ .‬א‪ ‬עשה בית יד ונת‪ ‬בו את הלולב ונטל אותו על ידי שהחזיק בידיו רק‬
‫את הבית יד והלולב ניטל עמו‪ ,‬יצא ידי חובתוקכב‪ ,‬כי לקיחה על ידי דבר‬

  ‫אחר שמה לקיחה‪ ,‬וג‪ ‬אי‪ ‬בזה משו‪ ‬חציצה בי‪ ‬הידי‪ ‬לארבעת המיני‪‬קכג‪.‬‬

                                                                      ‫לקיחה על ידי כלי‬

‫מ‪ .‬א‪ ‬נת‪ ‬הלולב בכלי ונטל את הכלי כדי לצאת בו‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪,‬‬
‫אפילו שהכלי מסייע למעשה הלקיחהקכד‪ ,‬כי אינו לקיחה בדר‪ ‬כבודקכה‪,‬‬
‫אפילו בכלי נאה ומהודר העשוי מכס‪‬קכו‪ ,‬כי אפילו שהכלי עצמו מכובד‪ ,‬אבל‬
‫הלקיחה אינו בדר‪ ‬כבוד‪ ,‬וכ‪ ‬הוא הסכמת האחרוני‪‬קכז להחמיר לעני‪ ‬נטילה‬

                                                                    ‫בכלי בכל עני‪.‬‬

                                                                       ‫לקח בהפסק בגד‬

‫מא‪ .‬א‪ ‬כר‪ ‬בגד על הלולב ונטלו‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪ ,‬כי הוא חוצ‪ ‬בי‪ ‬הלולב‬
   ‫לידוקכח‪ ,‬ובדיעבד א‪ ‬כבר נטלו כ‪ ,‬צרי‪ ‬לחזור וליטלו ע‪ ‬ברכהקכט‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫קכה‪ .‬שו"ע כא‪ ,‬והוא מדברי רבא )ד‪ ‬מ"ב ע"א(‬     ‫קכב‪ .‬הוא דעת רבא )ד‪ ‬ל"ז ע"א( שהוא נחשב‬
‫שאינו נחשב לקיחה דר‪ ‬כבוד על ידי כלי‪.‬‬            ‫ללקיחה ואי‪ ‬בזה חסרו‪ ‬לקיחה תמה‪.‬‬

                        ‫קכו‪ .‬משנ"ב )ס"ק ל"א(‪.‬‬  ‫קכג‪ .‬כ‪ ‬כתב במג"א )ס"ק י"ד(‪ ,‬וכתב הטע‪ ‬כי‬
                                               ‫לקח כולו על ידי בית יד והיה כל נטילת‬
‫קכז‪ .‬מג"א )ס"ק ט"ו(‪ ,‬ואליה רבה )ס"ק כ"א(‪,‬‬      ‫הבית יד בידיו בלא חציצה‪ ,‬אבל באליה רבה‬
‫וחמד משה )ס"ק ד'( ובכורי יעקב )ס"ק כ"ז(‪,‬‬       ‫)ס"ק כ'( העלה שאפילו שלא החזיק רק בבית‬
‫והובאו בשעה"צ )אות ל"ז(‪ ,‬אמנ‪ ‬דעת הב"ח‬         ‫יד אלא החזיק קצת בלולב וקצת בבית יד‬
‫והט"ז )ס"ק ו'( שכל שאוחז בדופני הכלי ויש לו‬    ‫אינו חציצה‪ ,‬כי כל לנאותו אינו חוצ‪ ,‬אבל‬
‫תועלת מזה שעל ידי זה יכול לתפוס את הלולב‬       ‫צרי‪ ‬שיהא נעשה בדר‪ ‬כבוד‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכ‪‬‬
‫ומיניו בקל יותר מבידו בלא הכלי הזה‪ ,‬אינו‬       ‫הסכי‪ ‬בדרישה )ס"ק א'(‪ ,‬והעתיקו במשנ"ב‬
‫נחשב חציצה ומותר‪ ,‬אמנ‪ ‬כל הפוסקי‪ ‬הנ"ל‬
‫חולקי‪ ‬על זה‪ ,‬ולכאורה א‪ ‬כבר לקח באופ‪‬‬                                                ‫)ס"ק ל'(‪.‬‬
‫זה‪ ,‬יחזור ויטול בלא ברכה‪ ,‬דספק ברכות להקל‪.‬‬
                                               ‫קכד‪ .‬עיי‪ ‬לקמ‪) ‬הערה קכ"ז( שכ‪ ‬הוא דעת רוב‬
‫קכח‪ .‬שו"ע‪ ,‬והוא דעת התוס' )יומא ד‪ ‬נ"ח ע"ב‬     ‫האחרוני‪ ,‬דלא כב"ח והט"ז שמקיל‬
‫ד"ה מי‪ ,‬ופסחי‪ ‬ד‪ ‬נ"ז ע"א ד"ה דכרי‪ ,(‬כי‬
                                                            ‫כשהכלי מסייע למעשה הלקיחה‪.‬‬
   293   294   295   296   297   298   299   300   301   302   303