Page 302 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 302 - 10-Back 21-06-16‬‬ ‫שח‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫מנהג אשכנז‪ ,‬הציבור מנענעי‪ ‬בכל פע‪ ‬שאומרי‪ ‬הודו )והשליח ציבור מנענע‬
‫בהודו הראשו‪ ,‬וביאמר נאקמו(‪ ,‬ושני פעמי‪ ‬באנה ה' הושיעה נא‪ ,‬ושני פעמי‪‬‬

‫באמירת הודו בסו‪ ‬הלל‪.‬‬

‫ב‪ ‬אשכנז המתפלל ביחידות‪ ,‬מנענע כסדר בני ספרדקמז‪.‬‬

‫אמירת התיבות בעת הנענועי‪‬‬

‫מז‪ .‬כשמנענע בהלל יחלק את התיבות בי‪ ‬הנענועי‪‬קמח‪ ,‬בהודו לה' בכל תיבה‬
‫יעשה צד אחד‪ ,‬ובאנה ה' יחלק בכל תיבה שני נענועי‪‬קמט‪ ,‬ולא ינענע‬
‫כשאומר הש‪‬קנ‪ ,‬ויש בזה חילוקי מנהגי‪ ‬אי‪ ‬לחלק את התיבותקנא‪ ,‬וכל אחד‬

‫יעשה כמנהגוקנב‪.‬‬

‫בעת אמירת התיבות יזהר שיהיה לה‪ ‬משמעות התיבות ולא יארי‪ ‬ויפסיק בה‪‬‬
‫יותר מדאי באופ‪ ‬שיהיו נשמעי‪ ‬כשני תיבותקנג‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בשעת הנענוע ממש‪ ,‬אלא אחר שעשה את‬ ‫קמו‪ .‬כי נחלקו הפוסקי‪ ‬א‪ ‬השליח ציבור‬
‫הנענוע הראשו‪ ‬אמר 'הודו לה'‪ ,‬ואחר נענוע‬ ‫ינענע באמירת יאמר נא ויאמרו נא וכו'‬
‫שני אמר 'כי' וכ‪ ‬כול‪ .‬אמנ‪ ‬בשעה"צ )אות‬ ‫יחד ע‪ ‬הציבור‪ ,‬ולזה המנהג לנענע בהודו‪,‬‬
‫מ"ח( משמע שמנענעי‪ ‬בעת אמירת התיבות‬ ‫וביאמר נא‪ ,‬כי זהו הזכרה לציבור שיאמרו הודו‬
‫ולכ‪ ‬הוא נמש‪ ‬עמה‪ ,‬אבל ביאמרו נא וכו'‬
‫ממש‪.‬‬ ‫אינו מדבר על כלל ישראל‪ ,‬לכ‪ ‬אינו יכול‬

‫קנג‪ .‬כ‪ ‬העיר הגרש"ז אויערבא‪ ‬זצ"ל )הליכות‬ ‫להצטר‪ ‬עמה‪ ,‬רמ"א‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק מ"א(‪.‬‬
‫שלמה פרק י"א הערה ‪ ,(86‬ועיי‪ ‬בספר עוד‬
‫יוס‪ ‬חי לבעל הב‪ ‬איש חי )שנה ראשונה פרשת‬ ‫קמז‪ .‬חיי אד‪) ‬כלל קמ"ח סעי‪ ‬י"ג(‪ ,‬ומשנ"ב )ס"ק‬
‫וארא אות כ'( שכתב להזהיר לעני‪ ‬הכונה‬ ‫מ"א(‪.‬‬
‫שמכוני‪ ‬בקריאת שמע‪ ,‬שהמקובלי‪ ‬המכווני‪‬‬
‫כל הכונות האמורי‪ ‬על כל תיבה ותיבה‪,‬‬ ‫קמח‪ .‬מג"א )ס"ק י"ט( בש‪ ‬מעגלי צדק )סו‪ ‬יוצר‬
‫מוכרחי‪ ‬להארי‪ ‬בכל תיבה רק כשיעור שהוא‬ ‫ליו‪ ‬ראשו‪ ‬של סוכות(‪.‬‬
‫באופ‪ ‬שלא תתקלקל המשמעות של התיבה‪,‬‬
‫וגומרי‪ ‬את הכונה בשתיקה‪ ,‬בהיות‪ ‬מביטי‪‬‬ ‫קמט‪ .‬מג"א )ש‪.(‬‬
‫בסידור הפתוח לפניה‪ ,‬שבו רשו‪ ‬כל הכונות‬
‫כסדר‪ ‬על כל תיבה ותיבה‪ ,‬וכתב עוד ש‪‬‬ ‫קנ‪ .‬דרכי משה )ס"ק ו'( בש‪ ‬הכלבו )סימ‪ ‬ע"ב‬
‫שהאריז"ל היה תנא אלקי‪ ,‬והיה לב פתוח‬ ‫ד‪ ‬ל"ט ע"ג( שהביא בש‪ ‬רבינו פר‪ ‬בהגהות‬
‫כפתחו של אול‪ ‬שהיה יכול לכוי‪ ‬כל הכונות‬ ‫סמ"ק )סימ‪ ‬קצ"ג(‪ ,‬והטע‪ ‬כתב בשעה"צ )אות‬
‫השייכי‪ ‬לכל תיבה ותיבה‪ ,‬ומכוי‪ ‬אות‪ ‬בעת‬ ‫מ"ח( שבעת אמירת הש‪ ‬צרי‪ ‬לכוי‪ ,‬וכשיטרד‬
‫שבוטא ומוציא התיבה מפיו באופ‪ ‬פשוט ‪‬‬
‫בלא שיצטר‪ ‬להארי‪ ‬בה יותר מדאי באופ‪‬‬ ‫בנענוע לא יכוי‪.‬‬
‫שיתקלקל המשמעות ח"ו‪ ,‬אפילו שכיוו‪ ‬את כל‬
‫קנא‪ .‬עיי‪ ‬שו"ת תורה לשמה )סימ‪ ‬קפ"ד(‪.‬‬

‫קנב‪ .‬ואני ראיתי את מוח"ז הגאו‪ ‬בעל שבט‬
‫הלוי זצ"ל שלא היה אומר את התיבות‬