Page 327 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 327
Pg: 327 - 11-Back 21-06-16
סעי א | אכילת והרחת המיני בימי החג שלג
סימ תרנג
ויש אומרי שמותר לכתחילה להריח בו שלא בשעת המצוהיא ,כגו בשבת
שבתו ימי החגיב ,ולבר עליו 'הנות ריח טוב בפירות'יג ,ומכל מקו כיו שיש
מחמירי בזה יש למנוע שלא להריח בו כלל במש כל ימי החגיד.
הרחת הדס כשנוטלו רק לזכר
ה .במקו שלא נמצא אתרוג בעיר ונוטלי רק את השלשה מיני לזכר בעלמא
)עיי לעיל סימ תרנ"א סעי י"ב אות נ"ט באיזה אופ יטלנו בזמני אלו( ,אי ההדס
מוקצה למצותו ,כי אינו אלא לזכר בעלמא ,ומותר להריח בוטו.
מי חיי
ומאמר מרדכי )כא ס"ק ג'( ומטה יהודה )כא סעי והוא מריח בו בלא ברכה ,ואסור ליהנות
א'( ,כיו שהוקצה למצותו ואינו עומד להריח, מהעול הזה בלא ברכה ,וכתב ש שאות
וכ משמע בלבוש ,ובסדר ברכת הנהני להרב המריחי כשמברכי על הנטילה הוא מנהג
התניא )סימ י"א סעי ח'( ,אבל בביאור הלכה שטות ,עיי ש ,וכ כתב בשו"ע )כא וסימ רט"ז
)סימ רט"ז ד"ה המריח( הארי הרבה להוכיח
שיכול להריח בו ,וג לבר ברכת הנות ריח סעי י"ד( שיש למנוע מלהריח בו.
טוב בפירות ,ואי חשש במה שאסור לאכלו ,כי
אעפ"כ עדיי הוא נחשב פרי ,כי בעיקרה היא יא .מג"א )ריש הסימ ,וסימ רט"ז ס"ק כ"א( שמצא
עומדת לאכילה ,אלא עכשיו מחמת מצותה כתוב בש מהרש"ל ,וכ כתב הגאו ר'
אינה עומדת לאכילה ,אבל לא יגרע שמה מרדכי בנעט בביאורו למרדכי )פרק ו' אות צ"ו,
מחמת זה לומר שאינו נחשב להיות פרי כיו
הובא בביאה"ל ש ד"ה המריח(.
שאינה עומדת לאכילה עכשיו ,עיי ש.
יב .ואיירי באתרוג שאינו יקר ואינו מקפיד עליו,
יד .עיי בהערה הקודמת דעת הפוסקי בזה, עיי בסימ ש"ח )סעי א'( ולקמ סימ תרנ"ח
ולכ הסיק בביאור הלכה )ש (שכיו )סעי ב' אות ד'( שנתבאר שאתרוג יקר שמיוחד
שהרבה אחרוני מחמירי בזה ,ובדר החיי לימי החג הוא מוקצה מחמת חסרו כיס ,כי
)ברכות הריח באתרוג סעי א'( ,וחיי אד) כלל ס"א מקפידי עליו מאוד ,ובזמנינו אינו עומד
סעי י'( העתיקו את דבריה ,לכ יש למנוע לאכילה )כי אילו היה עומד לאכילה לא היה עליו ש
מלהריח בו ,אבל כא) משנ"ב ס"ק ג'( כתב שיכול מוקצה מחמת חסרו כיס ,כי הוא נחשב לדבר מאכל(,
להריח ולבר לכולי עלמא בסתמא ,והביא דעת וכא איירי בתו ימי החג שאז אי מקפידי כל
החולקי בדר יש אומרי ,נראה שהסכי ג כ ,כי אפילו חסר כשר בשאר ימי ,ולכ דר
לדינא כהמג"א ,אלא שלא רצה להקל נגד כל העול שלא להקפיד כל כ ,אבל מי שמקפיד
הני גדולי ,וכ כתב בשעה"צ )סימ תרנ"ח אות עליו אפילו בשאר ימי ,אי לו לטלטלו כדי
ד'( שהרוצה לנהוג כדעת המג"א לבר בשבת להריח בו ,כי הוא מוקצה מחמת חסרו כיס,
על ריח האתרוג ,אי מוחי בידו. עיי ש מילתא בטעמא.
טו .ע השדה סימ תרנ"א )בקונטרס שחיבר בימי יג .מג"א )ש ,(ומשנ"ב )ס"ק ב'( .הנה יש פוסקי
המלחמה כשלא היה אתרוג מצוי(. שחולקי על זה וסוברי שאי לבר בכל
שבעה ימי אפילו שלא בשעת מצוה ,וכ כתב
באליה רבה )ס"ק כ"ב( ,ונהר שלו) כא ס"ק א'(,
