Page 468 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 468 - 15-Front 21-06-16‬‬ ‫תעד‬

‫ארבעת המינים הקצר |‬

‫לז ‪ .‬ואפילו אחר שכבר יצא בו לא יתנהו לקטן‪ ,‬שמא יבוא אחר לבקש ממנו לצאת‬

‫במינים שלו‪ ,‬ולא יוכל ליתן לו כי אינם שלו‪.‬‬

‫לח ‪ .‬בחוץ לארץ בודאי לא יתן לו ביום הראשון אחר שכבר יצא בו‪ ,‬כי לא יוכל לצאת‬

‫בו ביום טוב שני לדעת הפוסקים שצריך ‘לכם’ ביום טוב שני‪ ,‬וכן יש לנהוג‬
‫לכתחילה‪.‬‬

‫לט‪ .‬יש אומרים שאם הקטן כבר כבן שש או שבע‪ ,‬יכול להקנות לו הלולב‪ ,‬כי יוכל‬

‫לחזור ולהקנות לו את הלולב‪ ,‬כי תקנו לו מדרבנן שיוכל להקנות‪ ,‬ונמצא שהלולב‬
‫יחזור להיות קנוי לו‪.‬‬

‫מ ‪ .‬וכתבו הפוסקים שלא לסמוך על זה לענין לכתחילה‪ ,‬כי יש לחוש לדעת הפוסקים‬

‫שאין מועיל מה שיכול להקנות מדרבנן‪.‬‬

‫מא‪ .‬מה שאמרו שלא להקנות לקטן הוא עד שהוא בן שלש עשרה שנים ויום אחד‪,‬‬

‫ולאחר מכן יוכל להקנות לו במתנה כמו שאר גדול‪ ,‬אפילו שעדיין לא נתמלא זקנו‪.‬‬

‫מב‪ .‬הפוסקים כתבו כמה עצות איך ליתן לקטן ביום הראשון ועדיין ישאר בבעלותו של‬

‫הגדול‪.‬‬

‫[א] שיאחוז את המינים יחד עם התינוק‪ ,‬ואז לא קנה בו התינוק‪ ,‬ועדיין נשאר‬
‫בבעלותו‪.‬‬

‫[ב] שנותן אותו במקומו והקטנים לוקחים אותו בעצמם‪ ,‬ונמצא שלא נקנה להם‪.‬‬

‫[ג] שאחר שכבר נטלו ביום הראשון יתנה עם הקטן ויאמר‪‘ ,‬אם היום יום טוב‪ ,‬הרי‬
‫הוא לך במתנה‪ ,‬ואם לאו‪ ,‬אינו מתנה‪.‬‬

‫מג ‪ .‬מה שנתבאר בסעיף הקודם כמה עצות איך יוכל ליתן את הלולב לקטן הם רק‬

‫להציל את הגדול שהמינים ישארו תחת בעלותו‪ ,‬אבל אינם נכנסים בבעלות הקטן‬
‫ואינו ‘שלכם’‪ ,‬ולכן יש אומרים שקטן שהגיע לחינוך צריך לקנות לו לולב לעצמו‬

‫כדי שיוכל לצאת בו‪.‬‬

‫מד‪ .‬יש מקילים שקטן יכול לצאת בלולב שאול אפילו ביום טוב ראשון‪ ,‬והאב מקיים‬

‫בזה מצות חינוך‪ ,‬ולכן אין צריך להקנותו לו‪.‬‬

‫מה ‪ .‬מי שטעה ביום טוב ראשון ונתן את האתרוג במתנה לבנו קטן‪ ,‬אם עדיין לא יצא‬

‫בו‪ ,‬אינו יכול לצאת בו ויבקש מחבירו שיתן לו את לולבו במתנה על מנת להחזיר‪.‬‬