Page 466 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 466 - 15-Back 21-06-16‬‬ ‫תעב‬

‫ארבעת המינים הקצר |‬

‫אם ידוע לו בודאי שהוא אתרוג כשר אלא שספק לו בדרגת הידורו‪ ,‬יש לומר שקנוי‬ ‫יט ‪.‬‬
‫לו לדעת כולם‪ ,‬ובפרט על פי הדרך שמוכרים בזמנינו שכתבו על הקופסא את דרגת‬
‫ההידור‪ ,‬ועל פי זה נקבע מחיר האתרוג‪ ,‬אלא שאינו רואהו מקודם‪ ,‬שאין בזה משום‬

‫‘משחק בקוביא’ כלל‪.‬‬

‫כשמקבל את האתרוג במתנה אין צריך להגביהו הגבהה מיוחדת לצורך הקנין‪,‬‬ ‫כ ‪.‬‬
‫אלא בהגבהה אחת לצורך הקנין והנטילה למצוה יצא בו‪ ,‬וכן מנהג העולם שאין‬

‫מקפידים בכך‪.‬‬

‫כא ‪ .‬אם נפסל האתרוג קודם שהחזירו לבעלים‪ ,‬לא יצא למפרע‪ ,‬ואפילו אם מחזירו לו‪,‬‬

‫כיון שלא החזיר לו מה שלקח ממנו‪ ,‬ואם נאנס מידו ונפסל יקנה לו אתרוג אחר‬
‫כשר ומהודר‪ ,‬ודעת הביאור הלכה שיוצא ידי חובתו‪ ,‬וטוב שיאמר בעל האתרוג‬

‫‘הרינו כאילו התקבלתי’‪.‬‬

‫אופן החזרת האתרוג לבעלים הראשונים‬

‫כב ‪ .‬מי שקיבל אתרוג לצאת בו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬צריך להחזירו באותו היום ‪-‬‬

‫כל זמן שהוא עדיין ראוי למצות היום‪ ,‬ואם בעל האתרוג כבר יצא בו וגם בני ביתו‪,‬‬
‫צריך להחזירו באופן שיהיה מוכן לו ביום המחרת בשעת מצותו‪ ,‬וכן ראוי לעשות‪.‬‬

‫ונראה שאם נתנו לו בבית הכנסת כדי לברך עליו קודם אמירת הלל‪ ,‬צריך להחזירו‬ ‫כג‪ .‬‬
‫לו קודם שהתחילו הציבור אמירת ההלל‪ ,‬ועל כל פנים צריך שכבר יהיו אצלו בעת‬

‫הנענועים‪.‬‬

‫כד‪ .‬ובדיעבד אם לא החזירו עד אחר החג‪ ,‬אם אמר לו על מנת שתחזרהו ‘לי’‪ ,‬לא יצא‪,‬‬

‫ואם לא פירש ואמר ‘לי’‪ ,‬יש אומרים שיצא‪.‬‬

‫כה‪ .‬כשמחזיר את האתרוג לבעלים הראשונים אינו צריך לפרש לו שנותנו בחזרה לשם‬

‫מתנה‪ ,‬אבל אם אמר בפירוש כשהחזירו לו שנותנו לו בדרך ‘שאלה’ וכדומה‪ ,‬לא‬
‫יצא בו המקבל‪.‬‬

‫מי שנתן לו חבירו אתרוג במתנה על מנת להחזיר אינו צריך להחזירו מיד‪ ,‬אלא‬ ‫כו ‪.‬‬
‫יכול ליתנו לאחר לצאת בו במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬וכן האחר יכול ליתנו לאחר‪,‬‬
‫אלא שבסופו של דבר צריך שיחזור אל הבעלים הראשונים‪ ,‬ואפילו שלא החזירו‬

‫הראשון שלקחו ממנו‪.‬‬

‫כז‪ .‬אם פירש הבעלים הראשונים בתנאו שנותנו לו על מנת שלא יתנהו לאחר‪ ,‬אינו‬

‫יכול לזכות בו אחר‪ ,‬ואם נתנו לאחר ביטל תנאו ונתבטלה המתנה‪.‬‬