Page 78 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 78
Pg: 78 - 3-Back 21-06-16
דיני ההדסי| פד
סימ תרמו
ושני המשניות סותרים זו את זו ,ובגמרא שם מבואר שהלכה כרבי
טרפון להכשיר אפילו שלשתם קטומים ,והדבר צריך ביאור.
ובראשונים נאמרו כמה תירוצים בענין זה.
תירוץ הרי"ףב והרמב"םג ,שאכן הוא מחלוקת תנאים ,ובמשנה ראשונה
סתם המשנה לפסול ,אבל רבי טרפון חולק וסובר שנקטם ראשו כשר,
ולהלכה אכן קיימא לן כרבי טרפון להכשיר נקטם ראשוד.
תירוץ הראב"ד ,שאין כוונת רבי טרפון להכשיר כלל הדס קטום ,והדס
שנקטם ראשו ממנו ,הרי הוא פסול ,כסתם משנה שאמרו 'נקטם ראשו
פסול' ה.
מי חיי
שהלכה כר' טרפו שנקט ראשו כשר ,מדוע ב .ד ט"ז ע"ב.
לא דרש לה מיד כר' טרפו ויקחו קטומי,
אלא מכא יש להביא ראיה שאפילו למא ג .פרק ח' מהלכות לולב הלכה ה' ,וכ פסק
דמכשר בקטומי מכל מקו צרי להדר הרא"ש )פרק ג' סימ י"ד(.
לכתחילה ליקח שאינו קטו ,כ כתבו התוס'
)ש ד"ה ולידרוש( ,וכ כתב רבינו חננאל 'דרישנא ד .ובטע הדבר ,כתב הרא"ש )פרק ג' סימ י"ד(
לכו הלכה כר' טרפו דקיימא ל כוותיה ,אלא בש ה"ר ישעיה )פסקי רי"ד ד ל"ד ע"ב( משו
משו הידור מצוה בעינא שלימי ,'עכ"ל ,ועיי דענפיו חופי את עצו ,ואי קטימתו נראית כל
כ ,והובא בב"י )בסו הסימ ,(ובט"ז )ס"ק א'(.
עוד בראשוני ,ובריטב"א כא. אבל המאירי )סוכה ד ל"ד ע"ב( פירש דדעת רבי
טרפו שאי פסול 'הדר' שיי בכל המיני,
ה .וזה לשו הראב"ד בהשגותיו על הרמב" דדוקא באתרוג דכתיב ביה 'הדר' וכ הלולב
ש' ,כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשינו שסמו לו ,ויש לדרוש הפסוק 'פרי ע הדר
מכמה שני ,והעלינו שהוא פסול כסת כפות תמרי ,'דהיינו שג הכפות תמרי יהיה
מתניתי ,ודברי רבי טרפו שאמר אפילו שלשת הדר ,אבל ענ ע עבות ,לא כתיב ביה כלל
קטומי כשר ,עני אחר הוא ,ולא שנקט ראשו, 'הדר' ,ולכ אי שיי בו פסולי הדר ,וכיו שפסול
והכל ברור בחיבורנו ,ומקו הניחו לי מ נקט ראשו הוא פסול הדר ,לכ אינו שיי
בהדס) ,ומה שאמרו שיבש פסול בהדס ,אינו מטע הדר,
השמי ,'עכ"ל ,והביאו הט"ז )ס"ק א'(.
אלא כיו שיבש כל כ הרי הוא כמי שאינו(.
ועל מה שכתב הראב"ד 'הופיע רוח הקודש
בבית מדרשינו' ,א שתורה לא בשמי היא, אמנ א לשיטת הרמב" שפסק שנקט
ואכ מכח זה כתב הריב"ל )חלק ג' סימ ק"י( שלכ ראשו כשר ,מכל מקו צרי להדר ליקח הדס
חלק עליו הרמב" כי לא בשמי היא ,וכתב עליו שאינו קטו ,וכ משמע בגמ' )ד ל"ד ע"ב(
בכפות תמרי) ד ל"ב ע"ב ד"ה נקט (לא נשתבח ששמואל אמר להנהו דמזבני אסא ,אשוו וזבינו,
הראב"ד שממש הופיע לו רוח הקודש בדי זה, שלא יעלו על דמי ההדסי ,מפני שיש הרבה
אלא כיו שערב לו הפירוש והחילוק שפירש, שמבקשי ליקח שלשה הדסי ושלמי ,ואי
אמר כ בדר גוזמא ,עיי"ש ,ובדר אחר כתב לא ,דרישנא לכו כרבי טרפו ,שמכשיר אפילו
בשו"ת חת סופר )חאו"ח סימ ר"ח( 'כי מה שכתב בשלשת קטומי ,ושוב לא יקפצו הקוני על
הראב"ד בהלכות לולב כבר הופיע רוח הקודש השלמי ,ולכאורה א שמואל היה סובר
