Page 81 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 81

‫‪Pg: 81 - 3-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬א | הדס שנקט‪ ‬ראשו פז‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

                                                                         ‫שיעור הקטימה‬

‫ג‪ .‬שיעור הקטימה הפוסל בהדס‪ ,‬מסברא נראה שפסול בכל שהואיט‪ ,‬ומסתבר‬
‫שצרי‪ ‬שיהא קטימה הניכרת לעי‪ ,‬אבל א‪ ‬נקט‪ ‬כל שהוא באופ‪ ‬שאינו‬

                          ‫נראה לעי‪ ‬כלל‪ ,‬אלא בעי‪ ‬בוחנת‪ ,‬אינו נחשב קטו‪‬כ‪.‬‬

                                                             ‫נקט‪ ‬ראש אחד מההדסי‪‬‬

‫ד‪ .‬מי שיש לו שלשה הדסי‪ ‬ונקט‪ ‬ראשו של אחד מה‪ ,‬ושאר ההדסי‪ ‬נשארו‬
‫שלמי‪ ,‬צרי‪ ‬עיו‪ ‬א‪ ‬יש לפסול לדיד‪ ‬שאנו מחמירי‪ ‬בנקט‪ ‬ראש ההדסכא‪,‬‬

     ‫וכל זה ביו‪ ‬הראשו‪ ‬שהוא מ‪ ‬התורה‪ ,‬אבל בשאר הימי‪ ‬אפשר להקלכב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שהוא מכוסה בעלי‪ ‬אי‪ ‬קטימתו ניכרת‪ ,‬מזה נראה שהוא‬      ‫יח‪ .‬דהרי הוא כאילו אי‪ ‬ש‪ ‬עלה כלל‪ ,‬ולכ‪‬‬
‫תלוי בזה‪ ,‬א‪ ‬ניכר הקטימה או לא‪ ,‬כי לעני‪ ‬הדס שמצד‬     ‫א‪ ‬נעשה כ‪ ‬ברוב העלי‪ ,‬דינו כנשרו רוב‬
‫טבעו אי‪ ‬מקפידי‪ ‬על קטימתו כי הוא רגיל להיות מכוסה‬    ‫עליו‪ ,‬שפסול‪ ,‬א‪ ‬אי‪ ‬עבותו קיימת‪ ,‬וכיו‪ ‬שאי‪‬‬
‫בעלי‪ ,‬בודאי שאי‪ ‬קטימה מועטת מגרעת את מעלתו‪,‬‬         ‫ש‪ ‬עלה על העלה הקטומה ברובה‪ ,‬אי‪ ‬נחשב‬
‫ולכ‪ ‬כיו‪ ‬שיש מקילי‪ ‬בזה אפילו בנקט‪ ‬ממש‪ ,‬וג‪ ‬אי‪‬‬
‫רגיל להיות נקט‪ ,‬בודאי אי‪ ‬צרי‪ ‬לדקדק בזה‪ ,‬ולא ראינו‬                                  ‫שעבותו קיימת‪.‬‬
‫את בעלי הוראה שיבדקו את ההדסי‪ ‬בהתבוננות לראות‬
                                                      ‫יט‪ .‬כ‪ ‬הוא בביאור הלכה )סימ‪ ‬תרמ"ה סעי‪ ‬ו' ד"ה‬
                             ‫א‪ ‬לא נקטמו מעט(‪.‬‬        ‫פסול(‪ ,‬שלא נמצא מפורש בפוסקי‪ ‬שיעור‬
                                                      ‫הקטימה‪ ,‬אבל מסתברא ששיעורו בכל שהוא‪,‬‬
‫כא‪ .‬במשנ"ב )ס"ק ל"ב( נסתפק בזה‪ ,‬והנה לעני‪‬‬            ‫כמו שכתבו הפוסקי‪ ‬לגבי לולב‪) .‬עיי‪ ‬בבאר היטב‬
‫שעת הדחק בודאי מהני‪ ,‬דהרי אפילו‬
‫שלשת‪ ‬קטומי‪ ‬הקיל הרמ"א בשעת הדחק‪,‬‬                    ‫ס"ק א' שכתב 'שנקט‪ ‬היינו מ‪ ‬הע‪ ‬של ההדס‪ ,‬דהיינו‬
‫ובודאי שא‪ ‬רק הדס אחד קטו‪ ‬כשר בשעת‬                   ‫הק‪ ‬של שלש עלי‪ ,'‬עכ"ל‪ ,‬ויש מ‪ ‬החברי‪ ‬שרצו לדייק‬
‫הדחק‪ ,‬אלא שצ"ע לעני‪ ‬לכתחילה‪ ,‬ובודאי שיש‬              ‫מדבריו ששיעור הקטימה הוא שנקט‪ ‬הק‪ ‬של שלש‬
                                                      ‫עלי‪ ,‬אבל באמת כי לא נתכוי‪ ‬לזה‪ ,‬אלא כונתו להורות‬
    ‫להקפיד לכתחילה שיהיו שלשת‪ ‬שלמי‪.‬‬                 ‫היכ‪ ‬הוא מקו‪ ‬הקטימה‪ ,‬לכ‪ ‬כתב שהמקו‪ ‬הוא הק‪‬‬
                                                      ‫שמש‪ ‬יוצאי‪ ‬השלש עלי‪ ,‬ולא שזהו שיעור הקטימה‪,‬‬
‫כב‪ .‬שהרי פסול קטו‪ ‬הוא מטע‪ ‬הדר‪ ,‬ולדעת‬
‫רוב הפוסקי‪ ‬כל מה שהוא 'פסול הדר'‬                                                             ‫עיי‪ ‬ש‪.(‬‬
‫כשר בשאר הימי‪ ,‬עיי‪ ‬בשעה"צ )סימ‪ ‬תרנ"א אות‬
‫ג'( לעני‪ ‬שלשת‪ ‬קטומי‪ ‬לדעת השו"ע‪ ,‬שיכול‬              ‫כ‪ .‬כ‪ ‬נראה‪ ,‬כי פסול נקט‪ ‬הוא מטע‪' ‬הדר'‪,‬‬
‫לבר‪ ‬בשאר הימי‪ ,‬וכל שכ‪ ‬לעני‪ ‬שרק אחד‬                ‫וכיו‪ ‬שאינו נראה לעי‪ ‬אי‪ ‬בו פסול הדר‪,‬‬
‫קטו‪ ‬שאפשר להקל בשאר ימי‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪‬‬                   ‫וכמו שכתבו הפוסקי‪ ‬לגבי לולב )והובא לעיל‬
‫)במשנ"ב ס"ק ו' ושעה"צ אות ה'( שאפילו בקטו‪‬‬            ‫סימ‪ ‬תרמ"ה סעי‪ ‬ו' אות מ"ו(‪ ,‬וכל שכ‪ ‬לגבי הדס‬
‫אחד יש מקילי‪ ‬לעני‪ ‬ברכה בשעת הדחק‬                    ‫שיש מקילי‪ ‬אפילו בנקט‪ ‬ממש‪ ,‬שאי‪ ‬צרי‪‬‬
‫בשאר ימי‪ ,‬וא‪ ‬שהרבה פוסקי‪ ‬חולקי‪ ‬על‬                 ‫לבדוק בעי‪ ‬בוחנת‪) ,‬וא‪ ‬שלעני‪ ‬לולב הבאנו לעיל‬
‫זה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬כל שכ‪ ‬בזה שרק אחד קטו‪ ‬שיש‬
                                                      ‫סימ‪ ‬תרמ"ה הערה קנ"א שהרבה מורי‪ ‬נוהגי‪ ‬לדייק‬
                           ‫לסמו‪ ‬אפילו לבר‪.‬‬          ‫בזה היטב שלא נקט‪ ,‬בהדס יש להקל יותר‪ ,‬כיו‪ ‬דחזינ‪‬‬
                                                      ‫מדברי הפוסקי‪ ‬שכתבו טע‪ ‬המקילי‪ ‬בהדס קטו‪ ‬כיו‪‬‬
   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86