Page 85 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 85

‫‪Pg: 85 - 3-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | ענבי ההדס ולקיטת‪ ‬ביו‪ ‬טוב צא‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

                                                              ‫מיעוט הענבי‪ ‬על ידי גוי‬

‫י‪ .‬וכ‪ ‬לא יאמר לגוי ללקט את הענבי‪ ‬ביו‪ ‬טוב‪ ,‬כי יש אומרי‪ ‬שמיעוט‬
‫הענבי‪ ‬ביו‪ ‬טוב הוא תיקו‪ ‬מנא מדאורייתא‪ ,‬ואמירה לעכו"‪ ‬שבותמ‪ ,‬אבל‬
‫מותר לומר לעכו"‪ ‬ללקט את הענבי‪ ‬לאכילה‪ ,‬אפילו שעל ידי זה ממילא נתק‪‬‬

                                                                            ‫ההדס מא‪.‬‬

                                                             ‫השחירו הענבי‪ ‬ביו‪ ‬טוב‬

‫יא‪ .‬וא‪ ‬בכניסת היו‪ ‬טוב היו הענבי‪ ‬ירוקי‪ ‬והשחירו ביו‪ ‬טוב עצמו‪ ,‬יש‬
   ‫שחוששי‪ ‬לפסול את ההדס‪ ,‬אפילו א‪ ‬לקט‪ ‬ומיעט‪ ‬באופ‪ ‬המותרמב‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫דהנה בתוס' יומא )ד‪ ‬ל"ד ע"ב ד"ה הני מילי( כתב‬   ‫מצוה הבאה בעבירה‪ ,‬וכתב ליישב שפסול מצוה‬
‫שהוא מדרבנ‪ ,‬כי אינו תיקו‪ ‬כל כ‪ ‬שיחשב‬          ‫הבאה בעבירה הוא רק כאשר בשעת מעשה‬
‫תיקו‪ ‬מ‪ ‬התורה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב הלבוש )כא‪ ‬סעי‪ ‬י'(‪,‬‬    ‫קיו‪ ‬המצוה עדיי‪ ‬מעשה העבירה קיימת‪ ,‬כגו‪‬‬
‫אבל המרדכי )פרק ג' רמז תשמ"ז( כתב שהוא‬          ‫בלולב גזול שכל זמ‪ ‬שעדיי‪ ‬מחזיקו אצלו ולא‬
‫תיקו‪ ‬מ‪ ‬התורה‪ ,‬ונפקא מינה א‪ ‬מותר ללקט‬         ‫החזירו‪ ,‬עבירה הוא בידו‪ ,‬כי עובר על עשה של‬
‫את הענבי‪ ‬על ידי עכו"‪ ,‬שלדעת התוס' מותר‪,‬‬       ‫והשיב את הגזילה‪ ,‬נמצא שבשעת מעשה‬
‫כיו‪ ‬שהוא שבות דשבות במקו‪ ‬מצוה‪ ,‬אבל‬            ‫המצוה הוא בעבירה‪ ,‬ולכ‪ ‬פסול‪ ,‬אבל כא‪‬‬
‫לדעת המרדכי אסור‪ ,‬כיו‪ ‬שהוא תיקו‪ ‬מ‪‬‬            ‫בשעת עשיית המצוה אי‪ ‬כא‪ ‬סר‪ ‬עבירה‪ ,‬אע"ג‬
‫התורה הרי אמירה לעכו"‪ ‬שבות‪ ,‬ואסור אפילו‬        ‫שמחמת עבירה באה המצוה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬אבל‬
                                                ‫בשו"ת כתב סופר )חאו"ח סימ‪ ‬קכ"ז( הארי‪ ‬בזה‬
                                  ‫במקו‪ ‬מצוה‪.‬‬   ‫ותמה על השער המל‪ ‬אי‪ ‬היה בעל‪ ‬ממנו‬
                                                ‫לפי שעה שהסברא שכתב הוא רק לדעת ר"י‬
                           ‫מא‪ .‬הגרעק"א ש‪.‬‬      ‫)בבא קמא ד‪ ‬ס"ז ע"א ד"ה אמר(‪ ,‬אבל דעת ר"ת‬
                                                ‫ש‪ ‬שפסול מצוה הבאה בעבירה הוא אפילו‬
‫מב‪ .‬הנה בשו"ע נראה שלא חילק בכ‪ ,‬ואפילו‬         ‫כשבשעת קיו‪ ‬המצוה כבר אינו עובר העבירה‪,‬‬
‫א‪ ‬השחירו ביו‪ ‬טוב עצמו כשרי‪‬‬                   ‫עיי‪ ‬ש‪ ‬שנשאר עליו בתימה‪) ,‬ואולי יש ליישב את‬
‫כשמיעט‪ ,‬כיו‪ ‬דסובר שאפילו שהיה נראה‬
‫בכניסת היו‪ ‬ונדחה‪ ,‬אפילו הכי חוזר להכשרו‬        ‫דבריו כי לא נעל‪ ‬ממנו דברי ר"ת המפורשי‪ ,‬אלא כיו‪‬‬
‫כשתקנ‪ ,‬ובאמת הוא איבעיא דלא אפשטא‬
‫בגמ'‪ ,‬ועיי‪ ‬בט"ז )ס"ק ו'( שהארי‪ ‬ליישב למה‬      ‫שלהלכה אנו נוקטי‪ ‬כדעת ר"י כמבואר בסימ‪ ‬תרמ"ט‪,‬‬
‫מקילי‪ ‬בזה‪ ,‬וכתב הטע‪ ‬דכיו‪ ‬דקיי"ל להלכה‬
‫כרב פפא שאי‪ ‬דיחוי אצל מצות לגמרי אפילו‬         ‫דדוקא א‪ ‬עשה את מעשה הגזילה על ידי מעשה המצוה‬
‫לקולא‪ ,‬ואפילו שר' ירמיה נסתפק בזה‪ ,‬מכל‬
‫מקו‪ ‬רב פפא פשיטא ליה‪ ,‬וכ‪ ‬פסקו הרי"‪) ‬ד‪‬‬       ‫אז לא יצא‪ ,‬אבל א‪ ‬כבר עשה המעשה קני‪ ‬גזילה קוד‪‬‬
‫ט"ו ע"ב( והרמב"‪) ‬פרק ח' מהלכות לולב הלכה ה'(‬
‫והרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬י"א( שסתמו בזה ולא חילקו‬    ‫קיו‪ ‬המצוה‪ ,‬הרי הוא יוצא ידי חובתו בלולב זו‪ ,‬אלא שלא‬
‫בכ‪ ,‬ולכ‪ ‬מקילי‪ ‬בזה‪) ,‬אבל בסו‪ ‬מועד קט‪ ‬כתב‬
                                                ‫יבר‪ ‬עליו משו‪ ‬בוצע בר‪ ‬נא‪ ‬כמבואר ש‪ ,‬ולכ‪ ‬תיר‪‬‬
‫הרא"ש שא‪ ‬השחיר ביו‪ ‬טוב וחזר והוריק יש דיחוי‪,‬‬
                                                              ‫השער המל‪ ‬לפי מה שמקובל להלכה(‪.‬‬
‫וכתב בקונטרס סופר מהיר שבסו‪ ‬שו"ת כתב סופר‬
                                                ‫מ‪ .‬כ‪ ‬כתב בהגרעק"א )על הט"ז ס"ק ו'( שהוא‬
                                                ‫תלוי א‪ ‬מיעוט הענבי‪ ‬הוא מתק‪ ‬מ‪‬‬
                                                ‫התורה‪ ,‬או שהוא מדרבנ‪ ‬משו‪ ‬שמחזי כמתק‪,‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90