Page 87 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 87

‫‪Pg: 87 - 3-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ג | דיני שילוש עלי ההדס צג‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרמו‬

‫וביאור דבר זה‪ ,‬שיש בענף ההדס הרבה 'קנים' והוא מקום שרשי‬
‫העליםמז‪ ,‬ושם הענף מתעבה קצת‪ ,‬ויש שם עוקצים שמשם יוצאים‬
‫העלים‪ ,‬ויש הדסים שהעלים שבכל קן יוצאים בגובה שוה‪ ,‬ואין עוקץ‬
‫אחד גבוה מחבירו באותו קן‪ ,‬ויש הדסים שאין ההדסים יוצאים בגובה‬
‫שוה בקן‪ ,‬אלא אחד גבוה מחבירו‪ ,‬ואותו שהעלים יוצאים בשוה הוא‬

                  ‫נחשב 'עבות' והוא מה שאנו קורין 'הדס משולש'מח‪.‬‬

‫ובגמרא )שם( איתא שרב כהנא סובר שאין צריך שכל שלשה העלים‬
‫יהיו בגובה אחד‪ ,‬אלא אפילו באופן ששני עלים סמוכים בגובה אחד‪,‬‬
‫והעלה השלישי יוצא מתחתיהם‪ ,‬גם כן נחשב 'עבות'‪ ,‬ורב אחא בריה‬
‫דרבא היה מהדר ליקח את הדס כזה )ששני העלים שוים בגובהם והשלישי‬
‫יוצא תחתיהם(‪ ,‬מפני כבודו של רב כהנא‪ ,‬אמר ליה מר בר מרימר לרב‬
‫אשי‪ ,‬אבא לההוא הדס שוטה קרי ליה )פירוש שאביו היה קורא להדס כזה‬

                                       ‫הדס שוטה‪ ,‬כלומר שאין יוצאים בו(‪.‬‬

‫ומבואר שנפסק בגמרא שעלי ההדס צריכים להיות שוים בגובהם‪ ,‬ואם‬
               ‫אחד מהעלים אינו יוצא בשוה‪ ,‬הרי הוא הדס שוטהמט‪.‬‬

        ‫ויש בזה כמה פרטים בדיני השילוש איך יהיה‪ ,‬ויתבאר בע"הנ‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ה‪ ,‬דכתיב )נחמיה ח' ט"ו( שאמר עזרא לישראל‬     ‫מז‪ .‬עיי‪ ‬בשו"ת פאר ע‪ ‬חיי‪) ‬סימ‪ ‬ל"ב ד"ה והנה‬
‫'צאו ההר והביאו עלי זית ועלי ע‪ ‬שמ‪ ,‬ועלי‬     ‫ה‪ (‬שביאר הלשו‪ ‬שאמרו חז"ל 'תלתא בחד‬
‫הדס ועלי תמרי‪ ‬ועלי ע‪ ‬עבות‪ ,‬לעשות סוכות‬      ‫קינא' שהכונה כמו הק‪ ‬של אפרוחי‪ ‬שעומדי‪‬‬
‫ככתוב'‪ ,‬וממה שכתב ג‪' ‬עלי הדס' וג‪' ‬עלי ע‪‬‬    ‫האפרוחי‪ ‬במקו‪ ‬אחד סמוכי‪ ‬זה לזה‪,‬‬
‫עבות'‪ ,‬נראה שה‪ ‬שני מיני‪ ,‬אמנ‪ ‬מהמציאות‬      ‫ולפירוש רש"י שפירש שיוצאי‪ ‬שלשה עלי‪‬‬
‫מוכח שה‪ ‬מי‪ ‬אחד‪ ,‬כי אנו רואי‪ ‬שגדלי‪‬‬         ‫משורש אחד‪ ,‬פירוש 'ק‪ '‬היינו כמו הק‪ ‬של‬
‫בערוגה אחת ושוי‪ ‬במראה וקומה‪ ,‬זה יוצאי‪‬‬       ‫אפרוחי‪ ‬שמש‪ ‬יוצאי‪ ‬האפרוחי‪ ‬ומש‪‬‬
‫עליו עבות וזה אי‪ ‬יוצאי‪ ‬עליו עבות‪ ,‬ואפילו‬
‫שפסלו הכתוב למצות הדס‪ ,‬מ"מ מי‪ ‬אחד הוא‪,‬‬              ‫נתגדלו‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬שהארי‪ ‬בכל עני‪ ‬זה‪.‬‬
‫ומה שחילק אות‪ ‬עזרא לשני‪ ,‬אינו רצה לומר‬
‫שה‪ ‬שני מיני‪ ,‬אלא אמר לה‪ ‬שידקדקו‬            ‫מח‪ .‬ובלשו‪ ‬זה אכתוב בע"ה בכל עני‪ ‬זה‪ ,‬והג‪‬‬
‫ויחפשו להביא עבות למצות לולב‪ ,‬ומעלי הדס‬       ‫שהפוסקי‪ ‬קראו אותו 'עבות' בלישנא‬
‫יביאו הרבה לעשות סוכה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ת‬   ‫דקרא‪ ,‬כיו‪ ‬שהעול‪ ‬קורי‪ ‬אותו בלשו‪' ‬משולש'‬
‫פני‪ ‬מאירות )סימ‪ ‬ט'( שהארי‪ ‬להוכיח שיש‬
                                                                     ‫אנקוט בלישנא דעלמא‪.‬‬
     ‫לחשוש לזה שהוא מי‪ ‬אחר ממיני ההדס‪.‬‬
                                              ‫מט‪ .‬ועיי‪ ‬ברא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬י"ד( והובא בבית‬
‫נ‪ .‬עיי‪ ‬בשו"ת דבר משה )סימ‪ ‬י"ז( שכתב שזקינו‬  ‫יוס‪) ‬סו‪ ‬סימ‪ ‬תרנ"א( שנחלקו הגדולי‪ ‬א‪‬‬
‫אבדק"ק ליסא בעל החות דעת זצ"ל בעת אשר‬         ‫הדס שאינו 'עבות' הוא מי‪ ‬הדס‪ ,‬והביא בש‪‬‬
‫היה שבתו בק' קאליש היה דרכו בקודש להשתדל‬      ‫בה"ג )הלכות לולב ד‪ ‬ל"ד ע"ג( שאינו מי‪ ‬הדס‪ ,‬ורב‬
                                              ‫נטרונאי כתב שהוא ממי‪ ‬ההדס‪ ,‬ורב פלטיא‬
                                              ‫כתב שא‪ ‬שמ‪ ‬המקרא היה משמע דשני מיני‪‬‬
   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92