Page 30 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A

‫‪Pg: 30 - 1-Back 21-10-25‬‬ ‫ל‬

‫הקדמה לספר הזהר‬

‫היא בערך הפרש מין החי כלפי הדומם‬ ‫שבפרצוף הרוח‪ ,‬וכל אחד מהם מראה כח‬
‫וצומח בגשמיות‪.‬‬ ‫הפעולה המיוחס לאותו האבר‪.‬‬

‫וכן יוצאת נקודה מאור החיה דקדושה‬ ‫גם עם יציאת פרצוף הרוח‪ ,‬יצאה עמו‬
‫(שהיא אור ספירת החכמה) עם יציאת‬ ‫נקודה של המדרגה העליונה ממנו‪ ,‬דהיינו‬
‫נקודה של אור הנשמה‪ ,‬שהיא מתלבשת‬
‫פרצוף הנשמה‪ ,‬ומתלבשת בפנימיותו‪.‬‬
‫מט) ואחר שכבר זכה באור הגדול ההוא‪,‬‬ ‫בפנימיותו‪.‬‬
‫הנקרא אור הנשמה‪ ,‬אשר תרי"ג האברים‬ ‫מח) וע"י העסק בסודות התורה ובטעמי‬
‫שבפרצוף ההוא כבר מאירים כל אחד מהם‬ ‫מצוות‪ ,‬הוא מטהר חלק החי מהרצון לקבל‬
‫באור שלם ובהיר המיוחד לו‪ ,‬כמו פרצוף‬ ‫שבו‪ .‬ובשיעור הזה הולך ובונה את נקודת‬
‫מיוחד לעצמו‪ ,‬אז נפתח לו הפתח לעסוק‬ ‫הנשמה‪ ,‬המלובשת בו ברמ"ח אבריה‬
‫בכל מצוה ומצוה על פי כוונה אמיתית‬
‫שבה‪ .‬כי כל אבר של פרצוף הנשמה מאיר‬ ‫ושס"ה גידיה‪.‬‬
‫לו את דרכי כל מצוה‪ ,‬המיוחסים לאותו‬ ‫וכשנשלמת בכל בנינה ונעשית פרצוף‪,‬‬
‫אבר‪ ,‬ובכחם הגדול של אורות ההם הוא‬ ‫אז עולה ומלבשת לספירת הבינה שבעולם‬
‫הולך ומטהר את חלק המדבר שברצון‬ ‫העשיה הרוחני‪ ,‬שכלי זה הוא זך ביותר‬
‫לאין ערך על כלים הראשונים תו"מ‪ ,‬ועל‬
‫לקבל שלו‪ ,‬ומהפכו לרצון להשפיע‪.‬‬ ‫כן הוא מעביר לו אור גדול מא"ס ב"ה‪,‬‬
‫ובשיעור הזה הולכת ונבנית הנקודה‬
‫של אור החיה המלובשת בו‪ ,‬ברמ"ח איבריה‬ ‫הנקרא אור הנשמה‪.‬‬
‫ושס"ה גידיה הרוחניים‪ .‬וכשנשלמת‬ ‫וכל פרטי דומם צומח חי שבעולם‬
‫לפרצוף שלם‪ ,‬אז עולה ומלבשת לספירת‬ ‫עשיה‪ ,‬המיוחסים לקומת הבינה‪ ,‬נמצאים‬
‫החכמה שבעולם העשיה הרוחנית‪ ,‬אשר‬ ‫משמשים ומסייעים לפרצוף הנשמה של‬
‫כלי הזה אין קץ לזכות שבו‪ ,‬ועל כן הוא‬ ‫האדם‪ ,‬לקבל אורותיו בשלמות מספירת‬
‫מעביר לו אור גדול ועצום מאד מא"ס ב"ה‪,‬‬ ‫הבינה‪ ,‬על דרך שנתבאר באור הנפש‪,‬‬

‫הנקרא אור החיה או נשמה לנשמה‪.‬‬ ‫ע"ש‪.‬‬
‫וכל הפרטים שבעולם העשיה‪ ,‬שהם‬ ‫והוא נקרא גם כן בחינת חי דקדושה‪,‬‬
‫דומם וצומח וחי‪ ,‬המתיחסים לספירת‬ ‫להיותו מכוון נגד טהרת חלק החי שבגוף‬
‫החכמה‪ ,‬מסייעים לו לקבל אור ספירת‬ ‫האדם‪ .‬וכן טבע הארתו‪ ,‬כדרך שנתבאר‬
‫החכמה בכל השלמות‪ ,‬על דרך שנתבאר‬ ‫במין החי הגשמי (לעיל אות לז)‪ ,‬שהוא נותן‬
‫הרגשה פרטית לכל אבר ואבר מתרי"ג‬
‫באור הנפש‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫אברי הפרצוף‪ ,‬להיות חי ומרגיש בהרגשה‬
‫וכן נקרא מדבר דקדושה‪ ,‬להיותו מכוון‬ ‫חפשית לכל אחד מהם‪ ,‬בלי שום תלות‬
‫נגד טהרת חלק המדבר שבגוף האדם‪ .‬וכן‬ ‫בכלל הפרצוף‪ ,‬עד שנבחן שתרי"ג אברים‬
‫ערכו של האור ההוא באלקיות‪ ,‬כערך‬ ‫שבו הם תרי"ג פרצופים המיוחדים במיני‬
‫המדבר שבדצח"מ הגשמיים‪ ,‬דהיינו שקונה‬
‫הרגש זולתו‪ .‬באופן‪ ,‬ששיעור גדלו של אור‬ ‫הארתם‪ ,‬כל אחד לפי דרכו‪.‬‬
‫ומעלת אור הזה על אור הרוח ברוחניות‪,‬‬