Page 26 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A
P. 26

‫‪Pg: 26 - 1-Back 21-10-25‬‬                  ‫כו‬

  ‫הקדמה לספר הזהר‬

‫על אפסותם וריקנותם‪ ,‬כמו שהם באמת‪,‬‬         ‫מהרגש זולתם אפילו מבני מינם הדומים‬
‫ולא יוכלו להעלות על הדעת שכל‬              ‫להם‪ ,‬ואיך יחול עליהם ההרגש האלקי‬
‫המציאות הגדולה הזו לא נבראה אלא‬           ‫והטבתו?! אלא רק מין האדם בלבדו‪,‬‬
                                          ‫אחר שכבר יש בהם ההכנה של הרגש‬
                                ‫בשבילם‪.‬‬   ‫זולתו כלפי בני מינם הדומים להם‪ ,‬הנה‬
‫אכן‪ ,‬אם היו עוסקים בתורה ומצוות‬           ‫אחר העבודה בתורה ומצות‪ ,‬שמהפכים‬
‫להשפיע נחת רוח ליוצרם‪ ,‬בכל הטהרה‬          ‫הרצון לקבל שלהם לרצון להשפיע‪ ,‬ובאים‬
‫הנאותה‪ ,‬ויבואו לבקוע קליפת הרצון‬          ‫בהשואת הצורה ליוצרם‪ ,‬שאז מקבלים‬
‫לקבל שנולדו בה‪ ,‬ויקבלו הרצון להשפיע‪,‬‬      ‫כל המדרגות שהוכנו להם בעולמות‬
‫הלא תיכף היו עיניהם נפתחות לראות‬          ‫העליונים‪ ,‬הנקראות נרנח"י‪ ,‬שבזה נעשו‬
‫ולהשיג את עצמם ואת כל המדרגות‬             ‫מוכשרים לקבל את התכלית שבמחשבת‬
‫של החכמה והתבונה והדעת הבהירה‪,‬‬            ‫הבריאה‪ .‬הרי שתכלית כוונת הבריאה‬
‫החמודות והנעימות עד לכלות נפש‪,‬‬            ‫של כל העולמות לא היתה אלא בשביל‬
‫שהוכנו להם בעולמות הרוחניים‪ .‬ואז היו‬
‫אומרים בעצמם מה שאמרו חז"ל‪" :‬אורח‬                                           ‫האדם‪.‬‬
‫טוב‪ ,‬מה הוא אומר? כל מה שטרח בעל‬          ‫מ) ויודע אני‪ ,‬שאין דבר זה מקובל‬
                                          ‫כלל על דעת חלק מן הפילוסופים‪ ,‬ואינם‬
           ‫הבית‪ ,‬לא טרח אלא בשבילי"‪.‬‬      ‫יכולים להסכים אשר אדם‪ ,‬השפל והאפסי‬
‫מא) ועדיין נשאר לבאר‪ ,‬סוף סוף למה‬         ‫בעיניהם‪ ,‬יהיה המרכז של כל הבריאה‬
‫לו לאדם כל אלו עולמות העליונים שברא‬       ‫הגדולה והנשאה‪ .‬אבל הם דומים כאותה‬
‫ית' בשבילו‪ ,‬ואיזה צורך יש לו לאדם‬         ‫התולעת שנולדה תוך הצנון‪ ,‬והיא יושבת‬
                                          ‫שם וחושבת שכל עולמו של הקב"ה הוא‬
                                    ‫בהם‪.‬‬  ‫כל כך מר‪ ,‬וכל כך חשוך‪ ,‬וכל כך קטן‪,‬‬
‫וצריך שתדע שמציאות כל העולמות‬             ‫כמדת הצנון שהיא נולדה בו‪ .‬אבל ברגע‬
‫נחלקת לה' עולמות בדרך כלל‪ ,‬ונקראים‪:‬‬       ‫שבקעה את קליפת הצנון‪ ,‬וחוטפת מבט‬
‫א) אדם קדמון‪ ,‬ב) אצילות‪ ,‬ג) בריאה‪ ,‬ד)‬     ‫מבחוץ לצנון‪ ,‬היא תמהה ואומרת‪ :‬אני‬
                                          ‫חשבתי שכל העולם הוא כמדת הצנון‬
                        ‫יצירה‪ ,‬ה) עשיה‪.‬‬   ‫שנולדתי בו‪ ,‬ועתה אני רואה לפני עולם‬
‫אמנם בכל אחד מהם יש פרטים עד אין‬
‫קץ‪ ,‬והם בחינת ה' הספירות כח"ב תו"מ‪:‬‬                  ‫גדול נאור אדיר ויפה להפליא‪.‬‬
‫כי עולם א"ק הוא כתר‪ ,‬ועולם האצילות‬        ‫כן אותם המשוקעים בקליפת הרצון‬
‫הוא חכמה‪ ,‬ועולם הבריאה הוא בינה‪,‬‬          ‫לקבל שלהם שבה נולדו‪ ,‬ולא ניסו לקבל‬
‫ועולם היצירה הוא תפארת‪ ,‬ועולם העשיה‬       ‫התבלין המיוחד‪ ,‬שהם תורה ומצוות‬
                                          ‫מעשיות‪ ,‬המסוגלות לבקוע קליפה קשה‬
                             ‫הוא מלכות‪.‬‬   ‫הזו‪ ,‬ולהפכה לרצון להשפיע נחת רוח‬
‫והאורות המלובשים באלו ה' עולמות‬           ‫ליוצרו‪ ,‬ודאי הוא שהם מוכרחים להחליט‬
‫נקראים יחנר"נ‪ :‬שאור היחידה מאיר‬
‫בעולם אדם קדמון‪ ,‬ואור החיה בעולם‬
‫אצילות‪ ,‬ואור הנשמה בעולם הבריאה‪,‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31