Page 21 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A
P. 21

‫‪Pg: 21 - 1-Front 21-10-25‬‬

‫הקדמה לספר הזהר כא‬

‫המופרז הזה‪ ,‬שיהיה רק בשיעור כדי‬           ‫דקדושה לפי מדת גדלה של הנפש דקדושה‬
          ‫להשפיע‪ .‬ואז הרוחנו פי שתים‪:‬‬                                       ‫שהשיג‪.‬‬

‫(א) שיש לנו מקום לקבל כל הטוב‬             ‫גם אמרנו לעיל‪ ,‬שבמשך שתא אלפי‬
‫והנועם והרוך שבמחשבת הבריאה‪ ,‬מכח‬          ‫שני‪ ,‬הניתנים לנו לעבודה בתורה ומצות‪,‬‬
‫שכבר יש לנו גוף המופרז מאד בהרצון‬         ‫אין שום תיקונים מגיעים מזה אל הגוף‪,‬‬
‫לקבל שבו‪ ,‬העולה בקנה אחד עם התענוגים‬      ‫דהיינו לרצון לקבל המופרז שבו‪ .‬וכל‬
                                          ‫התיקונים הבאים אז ע"י עבודתנו‪ ,‬הם‬
                              ‫הללו כנ"ל‪.‬‬  ‫מגיעים רק לנפש‪ ,‬שעולה על ידיהם‬
‫(ב) שמתוך שקבלתנו באופן הזה‪,‬‬              ‫במדרגות העליונות בקדושה וטהרה‪,‬‬
‫לא תהיה רק בשיעור להשפיע נחת רוח‬          ‫שפירושו‪ ,‬רק להגדלת רצון להשפיע‬
‫ליוצרנו‪ ,‬הרי קבלה זו כהשפעה גמורה‬         ‫הנמשך עם הנפש‪ .‬ומטעם זה סוף הגוף‬
‫נחשבת (כנ"ל באות י"א)‪ .‬ובאנו גם להשואת‬    ‫למות ולהקבר ולהרקב‪ ,‬כי לא קבל לעצמו‬
‫הצורה‪ ,‬שהיא הדבקות‪ ,‬שהיא צורתנו‬
‫במצב הג'‪ .‬הרי שמצב הא' מחייב את‬                                          ‫שום תיקון‪.‬‬
                                          ‫אכן אי אפשר שישאר כך‪ ,‬כי סוף סוף‬
                  ‫תחיית המתים בהחלט‪.‬‬      ‫אם יאבד הרצון לקבל המופרז מהעולם‪,‬‬
‫כז) אכן לא יתכן שתהיה תחית המתים‪,‬‬         ‫לא תתקיים ח"ו מחשבת הבריאה‪ ,‬דהיינו‬
‫אלא קרוב לגמר התיקון‪ ,‬דהיינו בסופה‬        ‫שיתקבלו כל התענוגים הגדולים אשר‬
‫של מציאות הב'‪ .‬כי אחר שזכינו לשלול‬        ‫חשב להנות לנבראיו‪ ,‬שהרי הרצון לקבל‬
‫את הרצון לקבל המופרז שלנו‪ ,‬וקבלנו‬         ‫הגדול והתענוג הגדול עולים בקנה אחד‪,‬‬
‫את הרצון אך להשפיע‪ ,‬ואחר שזכינו לכל‬       ‫ובשיעור שנתמעט הרצון לקבלו‪ ,‬הרי‬
‫המדרגות הנפלאות שבנפש‪ ,‬המכונות‬            ‫בשיעור ההוא נפחתים התענוג וההנאה מן‬
‫נפש רוח נשמה חיה יחידה‪ ,‬ע"י עבודתנו‬
‫בשלילת הרצון לקבל הזה‪ ,‬הנה אז הרי‬                                           ‫הקבלה‪.‬‬
‫כבר באנו לשלמות הגדולה ביותר‪ ,‬עד‬          ‫כו) וכבר אמרנו‪ ,‬שמצב הא' מחייב‬
‫שאפשר להחיות את הגוף בחזרה‪ ,‬בכל‬           ‫בהחלט את המצב הג'‪ ,‬שיצא בכל השיעור‬
‫הרצון לקבל המופרז שלו‪ .‬ואין אנו נזוקים‬    ‫המלא שבמחשבת הבריאה שבמצב הא'‪,‬‬
‫עוד ממנו להפרידנו מדבקותנו‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬       ‫לא יחסר ממנו אף משהו (כנ"ל באות ט"ו)‪  .‬‬
‫אנו מתגברים עליו‪ ,‬ואנו נותנים לו צורת‬     ‫ולפיכך מחייב המצב הא' את תחיית הגופים‬
                                          ‫המתים‪ ,‬כלומר‪ :‬הרצון לקבל המופרז‬
                           ‫השפעה כנ"ל‪.‬‬    ‫שלהם‪ ,‬שכבר כלה ונפסד ונרקב במציאות‬
‫ובאמת כן הוא המנהג בכל מדה רעה‬            ‫הב'‪ ,‬מחויב לעמוד לתחייתו מחדש‪ ,‬בכל‬
‫פרטית שאנו רוצים להעבירה ממנו‪:‬‬            ‫גודל שיעורו המופרז‪ ,‬בלי מצרים כל שהם‪,‬‬
‫שמתחילה אנו צריכים להסירה לגמרי‬           ‫דהיינו בכל המומים שהיו בו‪ .‬ואז מתחילה‬
‫עד קצה האחרון‪ ,‬שלא ישאר ממנה כלום‪.‬‬        ‫העבודה מחדש‪ ,‬בכדי להפוך הרצון לקבל‬
‫ואח"כ אפשר לחזור ולקבלה ולהנהיגה‬
‫בדרך האמצעי‪ .‬וכל עוד שלא הסרנו אותה‬
   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26