Page 18 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A

‫‪Pg: 18 - 1-Back 21-10-25‬‬ ‫יח‬

‫הקדמה לספר הזהר‬

‫לנו מפלט מהם‪ ,‬שהם מחלישים גופינו‬ ‫מרכז כל הבריאה‪ ,‬כמ"ש להלן (אות לט)‪,‬‬
‫בכל מיני מחלות ומכאובים‪.‬‬ ‫וכל שאר הבריות אין להן חשבון וערך של‬
‫כלום לעצמן‪ ,‬זולת באותו השיעור שהן‬
‫והנך מוצא‪ ,‬שכל אלו היסורים המצויים‬ ‫מועילות לאדם להביאו לשלמותו‪ ,‬ועל כן‬
‫בעולמנו‪ ,‬אינם אלא גילוים מוצעים‬ ‫הנה עולות ויורדות עמו בלי שום חשבון‬
‫לעינינו‪ ,‬בכדי לדחוף אותנו לבטל את‬
‫קליפת הגוף הרעה‪ ,‬ולקבל צורה השלמה‬ ‫לעצמן‪.‬‬
‫של רצון להשפיע‪ .‬והוא אשר אמרנו‪,‬‬ ‫יט) ויחד עם זה מבוארת קושיא הד'‪,‬‬
‫שדרך היסורין בעצמו מסוגל להביאנו אל‬ ‫שהקשינו‪ :‬כיון שמדרך הטוב להטיב‪,‬‬
‫איך ברא מלכתחילה בריות שתתענינה‬
‫הצורה הרצויה‪.‬‬
‫ודע‪ ,‬שהמצוות שבין אדם לחברו‬ ‫ותתיסרנה במשך ימי חייהן?‬
‫הן קודמות למצוות שבין אדם למקום‪,‬‬ ‫כי כאמור‪ ,‬כל אלו היסורים מתחייבים‬
‫כי ההשפעה לחברו מביאתהו להשפיע‬ ‫ממצב הא' שלנו‪ ,‬שנצחיותנו השלמה אשר‬
‫שם‪ ,‬המקובלת ממצב הג' העתיד לבא‪,‬‬
‫למקום‪.‬‬ ‫מכריחה אותנו ללכת או בדרך תורה או‬
‫כ) ואחר כל המתבאר‪ ,‬נפתרה לנו‬ ‫בדרך יסורין‪ ,‬ולבא ולהגיע לנצחיותנו‬
‫שבמצב הג' (כנ"ל באות ט"ו)‪ .‬וכל אלו‬
‫שאלה הא'‪ ,‬ששאלנו‪ :‬מה מהותנו?‬ ‫היסורין אינם שורים‪ ,‬רק על קליפת הגוף‬
‫כי מהותנו היא כמהות כל הפרטים‬ ‫שלנו הזו‪ ,‬שלא נבראה אלא למיתה וקבורה‪.‬‬
‫שבהמציאות‪ ,‬שהיא לא פחות ולא יותר‬ ‫שזה מלמד אותנו שהרצון לקבל לעצמו‬
‫מהרצון לקבל (כנ"ל באות ז')‪ .‬אלא לא כפי‬ ‫שבו‪ ,‬לא נברא אלא רק למחותו ולהעבירו‬
‫שהוא מזדמן לנו עתה במציאות הב'‪ ,‬שהוא‬ ‫מהעולם‪ ,‬ולהפכו לרצון להשפיע‪ .‬והיסורים‬
‫הרצון לקבל אך לעצמו‪ ,‬אלא כפי שעומד‬ ‫שאנו סובלים‪ ,‬אינם אלא גילוים לגלות‬
‫וקיים במצב הא' בא"ס ב"ה‪ ,‬דהיינו בצורתו‬
‫הנצחית‪ ,‬שהוא לקבל על מנת להשפיע‬ ‫האפסיות וההזק הרובצת עליו‪.‬‬
‫ובוא וראה‪ ,‬בעת שכל בני העולם‬
‫נחת רוח ליוצרו (כנ"ל באות יג)‪.‬‬ ‫יסכימו פה אחד לבטל ולבער את הרצון‬
‫ואף על פי שעוד לא הגענו בפועל‬ ‫לקבל לעצמם שבהם‪ ,‬ולא יהיה להם‬
‫למצב הג'‪ ,‬ועדיין אנו מחוסרי זמן‪ ,‬מכל‬ ‫שום רצון אלא להשפיע לחבריהם‪ ,‬אז‬
‫מקום אין זה פוגם במשהו בעיקר מהותנו‪,‬‬ ‫היו מתבטלים כל הדאגות וכל המזיקים‬
‫משום שמצבנו הג' מתחייב לנו בהחלט‬ ‫מהארץ‪ ,‬וכל אחד היה בטוח בחיים‬
‫גמור מצד מצב הא'‪ .‬לפיכך "כל העומד‬ ‫בריאים ושלמים‪ ,‬שהרי כל אחד מאתנו‬
‫להגבות‪ ,‬כגבוי דמי"‪ .‬ומחוסר זמן הנחשב‬ ‫היה לו עולם גדול שידאג בעדו וימלא את‬
‫לחסרון‪ ,‬הוא רק במקום שיש ספק של‬ ‫צרכיו‪ .‬אמנם בזמן שכל אחד אין לו אלא‬
‫משהו אם ישלים את הצריך להשלים‬ ‫הרצון לקבל לעצמו‪ ,‬מכאן כל הדאגות‪,‬‬
‫באותו זמן‪ .‬וכיוון שאין לנו שום ספק בזה‪,‬‬ ‫והיסורים‪ ,‬והמלחמות‪ ,‬והשחיטות‪ ,‬שאין‬
‫הרי זה דומה עלינו כמו שכבר באנו למצב‬

‫הג'‪.‬‬