Page 15 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A
P. 15

‫‪Pg: 15 - 1-Back 21-10-25‬‬

‫הקדמה לספר הזהר טו‬

‫ב"ה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬שאותה השואת הצורה‬          ‫חייו‪ ,‬אינה אלא להביאם לגמר התיקון של‬
‫העתידה להגלות בגמר התיקון‪ ,‬הופיעה‬                           ‫השואת הצורה האמורה‪.‬‬
‫תיכף בנצחיותו ית'‪ .‬ועל סוד הזה אמרו‬
‫חז"ל (בפרקי דר"א)‪" :‬קודם שנברא העולם‬       ‫גם נתבאר היטב‪ ,‬ענין התהוות ויציאת‬
‫היה הוא ושמו אחד"‪ .‬כי הצורה דפרודא‬         ‫מערכת הקליפות והטומאה מקדושתו ית'‪,‬‬
‫שברצון לקבל לא נתגלתה כלל במציאות‬          ‫שהיה מוכרח זה כדי להמשיך על ידה‬
‫הנשמות שיצאו במחשבת הבריאה‪ ,‬אלא‬            ‫בריאת הגופים‪ ,‬שאח"כ יתקנו אותו ע"י‬
‫הן היו דבוקות בו בהשואת הצורה‪ ,‬בסוד‬        ‫תורה ומצות‪ .‬ואם לא היו נמשכים לנו‬
                                           ‫הגופים ברצון לקבל שבהם המקולקל ע"י‬
      ‫הוא ושמו אחד‪( .‬ועיין בתע"ס ענף א')‪.‬‬  ‫מערכת הטומאה‪ ,‬אז לא היה אפשר לנו‬
‫יד) והנך מוצא בהכרח‪ ,‬שיש ג' מצבים‬          ‫לתקנו לעולם‪ ,‬כי אין אדם מתקן מה שאין‬

                     ‫לנשמות בדרך כלל‪:‬‬                                            ‫בו‪.‬‬
‫מצב א'‪ ,‬הוא מציאותן בא"ס ב"ה‬               ‫יג) אמנם עדיין נשאר לנו להבין‪ :‬סוף‬
‫במחשבת הבריאה‪ ,‬שכבר יש להן שם‬              ‫סוף‪ ,‬כיון שהרצון לקבל לעצמו הוא כל כך‬
                                           ‫פגום ומקולקל‪ ,‬איך יצא והיה במחשבת‬
          ‫צורה העתידה של גמר התיקון‪.‬‬       ‫הבריאה בא"ס ב"ה‪ ,‬שלאחדותו אין הגה‬
‫מצב ב'‪ ,‬הוא מציאותן בבחינת שתא‬
‫אלפי שני‪ ,‬שנתחלקו ע"י ב' המערכות‬                                     ‫ומלה לפרשה?‬
‫הנ"ל לגוף ונפש‪ ,‬וניתנה להן העבודה‬          ‫והענין הוא‪ ,‬כי באמת תכף בהמחשבה‬
‫בתורה ומצוות‪ ,‬כדי להפך את הרצון לקבל‬       ‫לברוא את הנשמות‪ ,‬היתה מחשבתו ית'‬
‫שבהן ולהביאו לבחינת רצון להשפיע נחת‬        ‫גומרת הכל‪ ,‬כי אינו צריך לכלי מעשה‬
‫רוח ליוצרם‪ ,‬ולא לעצמם כלל‪ .‬ובמשך זמן‬       ‫כמונו‪ ,‬ותיכף יצאו ונתהוו כל הנשמות‬
‫מצב הזה לא יגיע שום תיקון לגופים‪ ,‬רק‬       ‫וכל העולמות העתידים להבראות‪ ,‬מלאים‬
‫לנפשות בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬שצריכים לבער‬           ‫בכל הטוב והעונג והרוך שחשב בעדן‪ ,‬עם‬
‫מקרבם כל בחינת הקבלה לעצמם‪ ,‬שהיא‬           ‫כל תכלית שלמותן הסופית‪ ,‬שהנשמות‬
‫בחינת הגוף‪ ,‬ולהשאר בבחינת רצון‬             ‫עתידות לקבל בגמר התיקון‪ ,‬דהיינו אחר‬
‫אך להשפיע בלבד‪ ,‬שזהו צורת הרצון‬            ‫שהרצון לקבל שבנשמות כבר קבל כל‬
‫שבנפשות‪ .‬ואפילו נפשות הצדיקים לא‬           ‫תיקונו בשלימות‪ ,‬ונתהפך להיות השפעה‬
‫תוכלנה להתענג בגן עדן אחר פטירתן‪,‬‬          ‫טהורה‪ ,‬בהשואת   הצורה הגמורה אל‬

  ‫אלא אחר ככלות כל גופן להרקב בעפר‪.‬‬                                    ‫המאציל ית'‪.‬‬
‫מצב הג'‪ ,‬הוא גמר התיקון של הנשמות‬          ‫והוא מטעם כי בנצחיותו ית' העבר‬
‫אחר תחית המתים‪ ,‬שאז יגיע התיקון‬            ‫והעתיד וההוה משמשים כאחד‪ ,‬ועתיד‬
‫השלם גם אל הגופין‪ ,‬כי אז יהפכו גם את‬       ‫משמש לו כהוה‪ ,‬ואין ענין מחוסר זמן נוהג‬
‫הקבלה עצמה‪ ,‬שהיא צורת הגוף‪ ,‬שתשרה‬          ‫בו ית'‪( .‬זהר משפטים אות נ"א‪ ,‬ז"ח בראשית אות‬
‫עליה צורה של השפעה טהורה‪ ,‬ונעשים‬           ‫רמ"ג)‪ .‬ומטעם זה לא היה כלל ענין הרצון‬
‫ראויים לקבל לעצמם כל הטוב והעונג‬           ‫לקבל המקולקל בצורה דפרודא בא"ס‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20