Page 19 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A
P. 19

‫‪Pg: 19 - 1-Back 21-10-25‬‬

‫הקדמה לספר הזהר יט‬

‫אלינו‪ .‬שענין לבוש הזה מבואר היטב בפתיחה‬      ‫ואותו הגוף בצורתו הרעה הניתן לנו‬
‫לחכמת הקבלה (באות יד‪ ,‬טו‪ ,‬טז‪ ,‬יט)‪ ,‬אמנם‬      ‫כעת‪ ,‬גם הוא אינו פוגם את מהותנו‪,‬‬
‫עצם מהותה של הנפש היא גם כן רצון לקבל‪.‬‬       ‫להיותו הוא וכל קניניו עומדים להתבטל‬
                                             ‫לגמרי‪ ,‬יחד עם כל מערכת הטומאה שהיא‬
                          ‫עיין שם ותבין זה)‬  ‫מקורם‪ ,‬ו"כל העומד להשרף‪ ,‬כשרוף דמי"‪,‬‬
‫וכל ההבחן הניתן לנו להבחין בין עצם‬
‫לעצם‪ ,‬אינו נבחן משום זה רק ברצונו‬                        ‫ונחשב כמו שלא היה מעולם‪.‬‬
‫בלבד‪ .‬כי הרצון שבכל מהות מוליד לו‬            ‫אמנם הנפש המלובשת בגוף ההוא‪,‬‬
‫צרכים‪ ,‬והצרכים מולידים לו מחשבות‬             ‫שמהותה היא גם כן בחינת רצון בלבד‪ ,‬אלא‬
‫והשכלות בשיעור כזה כדי להשיג את‬              ‫רצון להשפיע‪ ,‬שהיא נמשכת לנו ממערכת‬
‫הצרכים ההם‪ ,‬אשר הרצון לקבל מחייב‬             ‫ד' העולמות אבי"ע דקדושה (כנ"ל באות‬
‫אותם‪ .‬וכשם שרצונות בני אדם שונים‬             ‫יא)‪ ,‬היא קיימת לנצחיות‪ .‬כי צורה זו של‬
‫איש מרעהו‪ ,‬כן צרכיהם ומחשבותיהם‬              ‫רצון להשפיע‪ ,‬היא בהשואת הצורה לחי‬
‫והשכלתם שונים זה מזה‪ .‬למשל‪ ,‬אותם‬             ‫החיים‪ ,‬ואינה כלל ח"ו בת חילוף‪( .‬ותשלום‬
‫שהרצון לקבל שבהם מוגבל בתאוות‬
‫בהמיות בלבד‪ ,‬הרי צרכיהם ומחשבותיהם‬                     ‫הענין הוא להלן מאות ל"ב ואילך)‪.‬‬
‫והשכלתם רק בכדי למלאות הרצון הזה‬
‫בכל מלואו הבהמי‪ .‬ואף על פי שמשתמשים‬          ‫כא) ואל יסור לבך אחר דעת‬
‫בשכל ודעת כאדם‪ ,‬מכל מקום "דיו לעבד‬           ‫הפלוסופים‪ ,‬האומרים שעצם מהותה‬
‫להיות כרבו"‪ ,‬והוא כשכל בהמי‪ ,‬להיות‬           ‫של הנפש היא חומר שכלי‪ ,‬והויתה באה‬
                                             ‫רק מכח המושכלות שמשכלת‪ ,‬שמהן‬
   ‫השכל משועבד ומשמש לרצון הבהמי‪.‬‬            ‫מתגדלת‪ ,‬והן כל הויתה‪ .‬וענין השארת‬
‫ואותם שהרצון לקבל שלהם מתגבר‬                 ‫הנפש אחר פטירת הגוף תלוי לגמרי‬
‫בעיקר בתאוות אנושיות‪ ,‬כגון כבוד‬              ‫בשיעור שכליות ומושכלות שקבלה‪ ,‬עד‬
‫ושליטה על אחרים‪ ,‬שאינם מצוים‬                 ‫שבהעדר לה המושכלות‪ ,‬אין כלל על מה‬
‫במין הבהמה‪ ,‬הרי כל עיקר צרכיהם‬
‫ומחשבותיהם והשכלותיהם רק בכדי‬                                  ‫שתחול השארת הנפש‪.‬‬
‫למלאות להם הרצון ההוא בכל מלואו‬              ‫אין זה דעת תורה! גם אינו מקובל כלל‬
                                             ‫על הלב‪ ,‬וכל חי שניסה פעם לקנות שכל‪,‬‬
                                ‫האפשרי‪.‬‬      ‫יודע ומרגיש שהשכל הוא קנין ואינו עצם‬
‫ואותם שהרצון לקבל שלהם מתגבר‬
‫בעיקר לקבל מושכלות‪ ,‬הרי כל עיקר‬                                                ‫הקונה‪.‬‬
‫צרכיהם ומחשבותיהם והשכלותיהם‬                 ‫אלא כמבואר‪ ,‬שכל חומר של הבריאה‬
                                             ‫המחודשת‪ ,‬הן חומר של העצמים הרוחניים‬
    ‫למלאות להם הרצון הזה בכל מלואו‪.‬‬          ‫והן חומר העצמים הגשמיים‪ ,‬אינו לא פחות‬
                                             ‫ולא יותר מבחינת רצון לקבל‪( .‬ואע"פ‬
‫כב) ואלו ג' מיני רצונות מצוים על פי‬          ‫שאמרנו‪ ,‬שהנפש היא כולה רצון להשפיע‪,‬‬
‫רוב בכל מין האדם‪ ,‬אלא שמתמזגים בכל‬           ‫הוא רק מכח תיקונים של לבוש אור חוזר‪,‬‬
‫אחד בשיעורים אחרים‪ ,‬ומכאן כל השינוים‬         ‫המקובל לה מעולמות העליונים‪ ,‬שמשם באה‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24