Page 13 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A
P. 13

‫‪Pg: 13 - 1-Front 21-10-25‬‬

‫הקדמה לספר הזהר יג‬

‫כי אי אפשר להאריך יותר במקום גבוה‬          ‫הם שנואים ורחוקים זה מזה‪ .‬ואם למשל‬
                                    ‫כזה‪.‬‬   ‫הם בהפכיות הצורה‪ ,‬דהיינו כל מה שזה‬
                                           ‫אוהב נמצא שנוא לחברו‪ ,‬וכל מה שזה‬
‫י) ועתה נפתח לנו הפתח להבין החקירה‬         ‫שונא נמצא אהוב לחברו‪ ,‬הרי אז רחוקים‬
‫הד'‪ :‬איך אפשר שיתהוה מקדושתו ית' ענין‬      ‫זה מזה כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬דהיינו מקצה‬
‫מרכבת הטומאה והקליפות‪ ,‬אחר שהיא‬
‫רחוקה מקדושתו ית' מקצה אל הקצה?‬                                           ‫אל הקצה‪.‬‬
                                           ‫ט) והנך מוצא‪ ,‬שברוחניות פועל שינוי‬
       ‫ואיך יתכן שיפרנס אותה ויקיימה?‬      ‫הצורה כמו גרזן מפריד בין הגשמים‪,‬‬
‫אכן יש להבין מקודם ענין מציאות‬             ‫וכן שיעור ההרחקה כפי שיעור הפכיות‬
‫מהות הטומאה והקליפות מה היא‪ .‬ותדע‪,‬‬         ‫הצורה‪ .‬ומכאן תשכיל‪ ,‬כיון שנטבע‬
‫שזה הרצון לקבל הגדול‪ ,‬שאמרנו‪ ,‬שהוא‬         ‫בנשמות הרצון לקבל הנאתו כנ"ל‪ ,‬אשר‬
‫עצם מהותן של הנשמות מבחינת עצם‬             ‫הוכחנו בעליל שצורה זו אינה נמצאת‬
‫בריאתן‪ ,‬כי על כן הן מוכנות לקבל כל‬         ‫כלל בהבורא ית'‪ ,‬כי ח"ו ממי יקבל? הרי‬
                                           ‫שינוי צורה הזה שהשיגו הנשמות‪ ,‬פועל‬
              ‫המלוי שבמחשבת הבריאה‪.‬‬        ‫להפרידם מעצמותו ית'‪ ,‬כדמיון הגרזן‬
‫הוא לא נשאר בצורתו זו בנשמות‪ ,‬כי‬           ‫החוצב האבן מן ההר‪ .‬באופן שע"י שינוי‬
‫אם היה נשאר בהן‪ ,‬היו מוכרחות להשאר‬         ‫הצורה הזה יצאו הנשמות מכלל בורא‪,‬‬
‫תמיד בפרודא ממנו ית'‪ ,‬כי שינוי הצורה‬
                                                       ‫ונבדלו הימנו להיות נבראים‪.‬‬
             ‫שבהן היה מפרידן ממנו ית'‪.‬‬     ‫אמנם כל מה שמשיגות הנשמות מאורו‬
‫ובכדי לתקן דבר הפירוד הזה‪ ,‬המונח‬           ‫ית'‪ ,‬הרי הוא נמשך יש מיש מעצמותו‬
‫על הכלי של הנשמות‪ ,‬ברא ית' את כל‬           ‫ית'‪   .‬אם כן נמצא‪ ,‬שמבחינת אורו ית'‬
‫העולמות כולם‪ ,‬והבדילם לב' מערכות‪,‬‬          ‫שמקבלות תוך הכלי שבהן‪ ,‬שהוא הרצון‬
‫בסוד הכתוב "זה לעומת זה עשה‬                ‫לקבל‪ ,‬אין הפרש כלל ביניהן לעצמותו ית'‪,‬‬
‫האלקים"‪ ,‬שהן ד' עולמות אבי"ע [אצילות‪,‬‬      ‫שהרי מקובל להן יש מיש ישר מעצמותו‬
‫בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה] דקדושה‪ ,‬ולעומתם‬        ‫ית'‪ .‬וכל ההפרש שבין הנשמות לעצמותו‬
                                           ‫ית'‪ ,‬אינו יותר אלא במה שהנשמות הן‬
              ‫ד' עולמות אבי"ע דטומאה‪.‬‬      ‫חלק מעצמותו ית'‪ ,‬דהיינו ששיעור האור‬
‫והטביע את הרצון להשפיע במערכת‬              ‫שקבלו תוך הכלי‪ ,‬שהוא הרצון לקבל‪ ,‬כבר‬
‫אבי"ע דקדושה‪ ,‬והסיר מהם את הרצון‬           ‫הוא חלק נבדל מאלקי‪ ,‬בהיותו נשוא תוך‬
‫לקבל לעצמו (כמו שנתבאר להלן בפתיחה‬         ‫שינוי הצורה של הרצון לקבל‪ ,‬ששינוי‬
‫לחכמת הקבלה מאות יד עד אות יט עש"ה)‪ ,‬ונתן‬  ‫צורה זה עשה אותה לחלק‪ ,‬שעל ידו יצאו‬
‫אותו במערכת העולמות אבי"ע דטומאה‪.‬‬
‫ונמצאו בגללו נפרדים מהבורא ית' ומכל‬               ‫מבחינת "כל" ונעשו לבחינת חלק‪.‬‬
                                           ‫הרי שאין ביניהם אלא שזה "כל" וזה‬
                      ‫העולמות דקדושה‪.‬‬      ‫חלק‪ ,‬כאבן הנחצבת מהר‪ .‬והתבונן היטב‬
‫ומטעם זה מכונות הקליפות בשם‬
‫מתים‪ ,‬כמ"ש זבחי מתים‪ ,‬וכן הרשעים‬
‫הנמשכים אחריהם‪ ,‬כמ"ש חז"ל "הרשעים‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18