Page 13 - MOTIV-hakdamot book.MOTIV-hakdamot book.1A

‫‪Pg: 13 - 1-Front 21-10-25‬‬

‫הקדמה לספר הזהר יג‬

‫כי אי אפשר להאריך יותר במקום גבוה‬ ‫הם שנואים ורחוקים זה מזה‪ .‬ואם למשל‬
‫כזה‪.‬‬ ‫הם בהפכיות הצורה‪ ,‬דהיינו כל מה שזה‬
‫אוהב נמצא שנוא לחברו‪ ,‬וכל מה שזה‬
‫י) ועתה נפתח לנו הפתח להבין החקירה‬ ‫שונא נמצא אהוב לחברו‪ ,‬הרי אז רחוקים‬
‫הד'‪ :‬איך אפשר שיתהוה מקדושתו ית' ענין‬ ‫זה מזה כרחוק מזרח ממערב‪ ,‬דהיינו מקצה‬
‫מרכבת הטומאה והקליפות‪ ,‬אחר שהיא‬
‫רחוקה מקדושתו ית' מקצה אל הקצה?‬ ‫אל הקצה‪.‬‬
‫ט) והנך מוצא‪ ,‬שברוחניות פועל שינוי‬
‫ואיך יתכן שיפרנס אותה ויקיימה?‬ ‫הצורה כמו גרזן מפריד בין הגשמים‪,‬‬
‫אכן יש להבין מקודם ענין מציאות‬ ‫וכן שיעור ההרחקה כפי שיעור הפכיות‬
‫מהות הטומאה והקליפות מה היא‪ .‬ותדע‪,‬‬ ‫הצורה‪ .‬ומכאן תשכיל‪ ,‬כיון שנטבע‬
‫שזה הרצון לקבל הגדול‪ ,‬שאמרנו‪ ,‬שהוא‬ ‫בנשמות הרצון לקבל הנאתו כנ"ל‪ ,‬אשר‬
‫עצם מהותן של הנשמות מבחינת עצם‬ ‫הוכחנו בעליל שצורה זו אינה נמצאת‬
‫בריאתן‪ ,‬כי על כן הן מוכנות לקבל כל‬ ‫כלל בהבורא ית'‪ ,‬כי ח"ו ממי יקבל? הרי‬
‫שינוי צורה הזה שהשיגו הנשמות‪ ,‬פועל‬
‫המלוי שבמחשבת הבריאה‪.‬‬ ‫להפרידם מעצמותו ית'‪ ,‬כדמיון הגרזן‬
‫הוא לא נשאר בצורתו זו בנשמות‪ ,‬כי‬ ‫החוצב האבן מן ההר‪ .‬באופן שע"י שינוי‬
‫אם היה נשאר בהן‪ ,‬היו מוכרחות להשאר‬ ‫הצורה הזה יצאו הנשמות מכלל בורא‪,‬‬
‫תמיד בפרודא ממנו ית'‪ ,‬כי שינוי הצורה‬
‫ונבדלו הימנו להיות נבראים‪.‬‬
‫שבהן היה מפרידן ממנו ית'‪.‬‬ ‫אמנם כל מה שמשיגות הנשמות מאורו‬
‫ובכדי לתקן דבר הפירוד הזה‪ ,‬המונח‬ ‫ית'‪ ,‬הרי הוא נמשך יש מיש מעצמותו‬
‫על הכלי של הנשמות‪ ,‬ברא ית' את כל‬ ‫ית'‪ .‬אם כן נמצא‪ ,‬שמבחינת אורו ית'‬
‫העולמות כולם‪ ,‬והבדילם לב' מערכות‪,‬‬ ‫שמקבלות תוך הכלי שבהן‪ ,‬שהוא הרצון‬
‫בסוד הכתוב "זה לעומת זה עשה‬ ‫לקבל‪ ,‬אין הפרש כלל ביניהן לעצמותו ית'‪,‬‬
‫האלקים"‪ ,‬שהן ד' עולמות אבי"ע [אצילות‪,‬‬ ‫שהרי מקובל להן יש מיש ישר מעצמותו‬
‫בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה] דקדושה‪ ,‬ולעומתם‬ ‫ית'‪ .‬וכל ההפרש שבין הנשמות לעצמותו‬
‫ית'‪ ,‬אינו יותר אלא במה שהנשמות הן‬
‫ד' עולמות אבי"ע דטומאה‪.‬‬ ‫חלק מעצמותו ית'‪ ,‬דהיינו ששיעור האור‬
‫והטביע את הרצון להשפיע במערכת‬ ‫שקבלו תוך הכלי‪ ,‬שהוא הרצון לקבל‪ ,‬כבר‬
‫אבי"ע דקדושה‪ ,‬והסיר מהם את הרצון‬ ‫הוא חלק נבדל מאלקי‪ ,‬בהיותו נשוא תוך‬
‫לקבל לעצמו (כמו שנתבאר להלן בפתיחה‬ ‫שינוי הצורה של הרצון לקבל‪ ,‬ששינוי‬
‫לחכמת הקבלה מאות יד עד אות יט עש"ה)‪ ,‬ונתן‬ ‫צורה זה עשה אותה לחלק‪ ,‬שעל ידו יצאו‬
‫אותו במערכת העולמות אבי"ע דטומאה‪.‬‬
‫ונמצאו בגללו נפרדים מהבורא ית' ומכל‬ ‫מבחינת "כל" ונעשו לבחינת חלק‪.‬‬
‫הרי שאין ביניהם אלא שזה "כל" וזה‬
‫העולמות דקדושה‪.‬‬ ‫חלק‪ ,‬כאבן הנחצבת מהר‪ .‬והתבונן היטב‬
‫ומטעם זה מכונות הקליפות בשם‬
‫מתים‪ ,‬כמ"ש זבחי מתים‪ ,‬וכן הרשעים‬
‫הנמשכים אחריהם‪ ,‬כמ"ש חז"ל "הרשעים‬