Page 110 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 110 - 4-Back 21-11-21‬‬

‫‪ 110‬בתוך מערבולת הימים‬

‫מכתב הסטטוס קוו‪ ,‬המוכר כבסיס להסדר הפוליטי־משפטי של יחסי דת‬
‫ומדינה בישראל‪ ,‬נשלח בידי הנהלת הסוכנות היהודית בחתימתם של יושב‬
‫ראש ההנהלה‪ ,‬דוד בן־גוריון וחברי הנהלת הסוכנות היהודית‪ ,‬הרב יהודה‬
‫לייב פישמן ויצחק גרינבוים‪ ,‬בא׳ בתמוז תש״ז (‪ ,)19.6.1947‬לאגודת ישראל‬
‫העולמית בירושלים‪ 41.‬המכתב נפתח בהצהרה שהנהלת הסוכנות אינה‬
‫מוסמכת ׳לקבוע מראש את חוקת המדינה היהודית׳‪ ,‬וכי לא תהא זו ׳מדינה‬
‫תיאוקרטית׳‪ .‬לאחר מכן פורטו עקרונות ל׳הבטחת עניני האישות‪ ,‬השבת‪,‬‬

‫החינוך והכשרות במדינה היהודית לכשתקום בימנו׳‪42.‬‬
‫מנחם פרידמן טען שהמכתב לא נחשב בתקופה ההיא ׳התחייבות׳ לשמירה‬
‫על הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה‪ ,‬ומי שהעלה את המכתב לדרגה זו והציגו‬
‫׳כהסכם היסטורי המבטיח את קיומו של הסטטוס־קוו בענייני דת ומדינה‬
‫בישראל׳‪ ,‬היה משה פראגר במאמרו ׳ואלה תולדות ה״סטאטוס קבו״׳‪43.‬‬
‫פרידמן טען עוד שהאירועים שתיאר פראגר במאמר נתקבלו כעדות מהימנה‬
‫ולימים השתמשה בו שולמית אלוני כדי לתקוף את אגודת ישראל‪ 44.‬׳מכאן‬
‫ואילך הכל רואים את המכתב של הנהגת הסוכנות לאגודת ישראל כבסיס של‬
‫הסדר הסטטוס־קוו‪ ,‬ואת אגודת ישראל כאחראית לו׳‪ ,‬טען פרידמן‪ 45.‬בהמשך‬

‫מאמרו הוא ערער על הדרך שבה הציג פראגר את היווצרות ההסכם‪.‬‬
‫כיצד תיאר פראגר את היווצרותו של ׳ההסכם ההיסטורי׳‪ ,‬כפי שהוא מכנה‬
‫זאת‪ ,‬ומה היה חלקו בו? פראגר טען כי מטרתו של ההסכם‪ ,‬לפי תפיסתה של‬
‫אגודת ישראל‪ ,‬הייתה ׳להבטיח את יסודות קיום התורה במדינת ישראל׳‪46.‬‬
‫בפתח המאמר שאל פראגר בפתוס‪ :‬׳איך עושים היסטוריה? כלום התפקיד‬
‫הזה של ״עשיית היסטוריה״ משתייך הוא אך ורק לאיגוד אקסלוסיבי של‬
‫״מומחים מקצועיים״?׳‪ ,‬ו׳מהי אמת־המידה להגדיר נכונה את דרגת מילוי‬
‫המשימות אל מול פני אתגרים היסטוריים?׳‪ .‬בהמשך יצא כנגד ׳מוגבלי־מעוף‬
‫ומצומצמי־אופק׳‪ ,‬שדעתם קצרה והשגתם נמוכה מלהעריך נכונה את מעמדה‬
‫של אגודת ישראל בהיסטוריה היהודית החדשה‪ .‬עוד טען כי יש מי שטוענים‬
‫כי בשל חולשה ארגונית ומגבלות בשימוש ב׳כלי־פרסומת מודרניים׳‪ ,‬אגודת‬

‫פרידמן‪ ,‬׳ואלה תולדות הסטטוס־קוו׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .47‬עוד על המכתב ראו‪ :‬הנ״ל‪ ,‬׳יחסי‬ ‫‪ 41‬‬
‫דתיים‪-‬חילוניים׳; הנ״ל‪ ,‬׳מדינת ישראל כדילמה דתית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.48-38‬‬
‫‪4 2‬‬
‫מתוך נוסח המכתב אצל פרידמן‪ ,‬׳ואלה תולדות הסטטוס־קוו׳‪ ,‬עמ׳ ‪.66‬‬ ‫‪4 3‬‬
‫פראגר‪ ,‬׳ואלה תולדות ה״סטאטוס קבו״׳‪ ,‬עמ׳ ‪.22-18‬‬ ‫‪ 44‬‬
‫אלוני‪ ,‬ההסדר‪.‬‬ ‫‪4 5‬‬
‫פרידמן‪ ,‬׳ואלה תולדות הסטטוס־קוו׳‪ ,‬עמ׳ ‪.50‬‬ ‫‪4 6‬‬
‫פראגר‪ ,‬׳ואלה תולדות ה״סטאטוס קבו״׳‪ ,‬עמ׳ ‪.18‬‬