Page 111 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 111

‫‪Pg: 111 - 4-Back 21-11-21‬‬

‫פראגר ומדינת ישראל‪ :‬כתבים ומכתבים ‪111‬‬

    ‫ישראל אינה מסוגלת אלא ׳לצעוד בצדי־הדרכים ובשולי־המאורעות של‬
                                                       ‫ההיסטוריה‪ .‬ולא היא!׳‪47.‬‬

    ‫פראגר זקף את היזמה להסכם לזכותו של ד״ר משה קלינבוים (סנה)‪ .‬בידיו‪,‬‬
    ‫טען‪ ,‬היו שני סוגי מפתחות שהכשירו אותו לתפקיד זה‪ .‬האחד‪ ,‬היותו איש‬
    ‫אמונו של גרינבוים והיחיד שידע ׳איך לעקוף ולרכך את העקשן הנורא הזה‪,‬‬
    ‫אשר דווקא בו בחר בן־גוריון – הן מתוך גישה הגיונית והן מתוך טכסיס –‬
    ‫לשותף הכרחי למען הכרה עקרונית מלאה ומפורשת‪ ,‬כתובה וחתומה בעד‬
    ‫הזכויות הדתיות׳‪ .‬והשני‪ ,‬כ׳ראש־מפקדה ארצית׳ של ה״הגנה״׳ אשר חתר‬
    ‫להבנה עם כל חוגי היישוב‪ ,‬לרבות היהדות החרדית ׳אשר מבין שורותיה‬
    ‫התנדבו רבים וכן חשובים למערכת ההתגוננות הישובית׳‪ .‬סנה הצליח‪ ,‬אליבא‬
    ‫דפראגר‪ ,‬להשיג את חתימתו של גרינבוים ושכנע אותו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בטיעון‬
    ‫שהחוגים החרדיים מסייעים לארגון ההגנה ועל כן ׳אין לחסוך כל מאמץ‬

                                      ‫ליצירת יחסי־הבנה עם היהדות החרדית׳‪48.‬‬
    ‫פראגר‪ ,‬שטען כי הוא וסנה פעלו ׳בעצה אחת ובשיתוף הדוק בפעולה‬
    ‫מתואמת בשתי החזיתות למען השגת הסכם היסטורי זה׳‪ 49,‬נועד עם סנה‪ ,‬וזה‬
    ‫יעץ לו לפנות למשה שרתוק (שרת) ולברנרד ג׳וזף (דב יוסף) ולזרזם להתחיל‬
    ‫במשא ומתן ישיר עם ראשי אגודת ישראל‪ .‬לדב יוסף שהיסס אמר כי ׳השעה‬
    ‫דוחקת והופעה מאוחדת של כל שכבות הישוב בזירה הבינלאומית שווה את‬
    ‫המאמץ הנדרש׳‪ .‬דב יוסף נעתר לבקשתו והסכים לדבר עם סנה‪ .‬משה שרת‪,‬‬
    ‫שהיה ׳חדור אהדה לעניין׳‪ ,‬טען כי מברל כצנלסון למד ׳להוקיר את המסורת‬
    ‫ושוחריה׳‪ ,‬ועל כן‪ ,‬אמר‪ ,‬׳מצדי אעשה הכל לקרב ולקדם את ההסכם׳‪ .‬הוא‬
    ‫אכן פעל ברוח זו כראש המחלקה המדינית של הסוכנות‪ .‬פראגר פנה גם‬
    ‫לבן־גוריון שהיה‪ ,‬כך סבר‪ ,‬עדיין תחת רושם פגישותיו עם שארית הפלטה‬
    ‫במחנות העקורים בגרמניה‪ .‬בן־גוריון התחייב לבחון את ׳ניסוח ההסדר‬

                  ‫בבעיות העקרוניות של הדת׳‪ ,‬ולא להתחמק מהכרעה ברורה‪50.‬‬
    ‫פראגר ציין שלושה ׳שיצאו להילחם שכם אחד כדי לסלול את הדרך‬
    ‫הקשה והממוקשת להבטיח צביון יהדותי־מסורתי למדינה היהודית העתידה‬
    ‫לקום׳‪ :‬הרב משה בלוי‪ ,‬ד״ר יצחק ברויאר והרב יצחק מאיר לוין‪ .‬הוא ציין כי‬
    ‫שני הראשונים ׳כרעו ונפלו באמצע הדרך׳ (כלומר נפטרו)‪ 51,‬ורק הרב לוין‬

                                                                                     ‫‪ 4	 7‬שם‪.‬‬
                                                                                     ‫‪ 	48‬שם‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 4	 9‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.20‬‬
                                                                                     ‫‪ 	50‬שם‪.‬‬
     ‫‪ 	51‬הרב משה בלוי נפטר בח׳ סיון התש״ו (‪ )7.6.1946‬וד״ר יצחק ברויאר נפטר בי״ג באב‬
   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116