Page 108 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 108 - 4-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 108‬בתוך מערבולת הימים‬

‫פראגר הרבה לצטט הוגים ׳חרדיים׳ ו׳דתיים־ציוניים׳ זה לצד זה‪ ,‬דוגמת הרב‬
‫אברהם מרדכי אלתר‪ ,‬הרבי מגור; יעקב רוזנהיים; הרב ד״ר יצחק ברויאר‪ ,‬מנהיג‬
‫חרדי שהיה אנטי־ציוני אך עלה לארץ בשנת ‪ ;1935‬הרב אברהם יצחק הכהן‬
‫קוק‪ ,‬הרב הראשי לארץ ישראל עד לפטירתו בשנת ‪ ,1935‬ומעצב הגותו של‬
‫זרם בעל השפעה רבה בציונות הדתית; והרב משה אביגדור עמיאל‪ ,‬רבה של‬

‫תל אביב והוגה ציוני דתי‪.‬‬
‫במבוא לספרו טען פראגר נגד התפיסה הציונית החילונית ששואפת ׳למרוד‬
‫בגורל הייחודי הישראלי׳ בצורת ׳נהיה ככל הגויים׳‪ .‬הוא גם יצא נגד המדברים‬
‫בזכות המציאות כ׳גאולה שלימה׳‪ ,‬אך לצד זה ביקש להעלות על נס את ייחודה‬
‫ומעלת ערכה של המולדת הנבנית‪ ,‬שהוקמה כארץ הבחירה‪ :‬ארץ מקלט‪ ,‬אשר‬
‫באיה שואפים לכונן בה ׳חיים יהודיים שלמים׳‪ 35.‬הוא ראה בהקמתה של מדינת‬
‫ישראל נס ויד ההשגחה‪ ,‬אך בידל עצמו בבירור מהגישה הציונית הדתית בכך‬
‫שראה בהקמת המדינה דבר גשמי ולא חלק מהגאולה‪ .‬עם זאת הוא התמודד‬
‫עם ההתלבטויות והשאלות במחנה החרדי בסוגיית יישוב ארץ ישראל‪ ,‬והביא‬
‫נגדן את קביעתו ההלכתית של הרבי מגור בביקורו הראשון בארץ ישראל‬
‫משנת תרפ״א‪ :‬׳מצוות ישוב ארץ־ישראל שנצטווינו בארצנו הקדושה איננו דבר‬
‫התלוי בזמן‪ ,‬רק ביכולת והאפשרות‪ .‬ולכן גם עתה צריכים להשתמש באפשרות‬
‫של עכשיו ולעבוד בכל עוז‪ ,‬כי בריבוי העולים החרדים לארץ־ישראל תתגדל‬

‫השפעתם שמה‪ ,‬וזה יגרום שמירת קדושת הארץ׳‪36.‬‬
‫קביעה זו ׳גישרה מבחינה רעיונית על פני תהומות הניגודים והסתירות‪,‬‬
‫ונתנה מענה לסבך השאלות האידאולוגיות והאסטרטגיות׳‪ .‬הוא טען כי גישה‬
‫חיובית זו היא שקבעה במידה רבה את יחסה החיובי של היהדות החרדית‬
‫העצמאית המאורגנת באגודת ישראל העולמית לבעיית ארץ ישראל עד‬
‫להקמתה של המדינה ובכלל‪ .‬עם זאת טען בהסתייגות שלמרות החזיונות‬
‫המופלאים של שיבת ציון‪ ,‬שגשוגה של הארץ‪ ,‬העליות ההמוניות וההתעוררות‬
‫בכל חלקי האומה לפעול למען בניין הארץ וביצורה‪ ,‬נתעוררה חרדה במחנה‬
‫החרדי כיוון ׳שאור וחושך השתמשו בערבוביה בתופעות מרהיבות־עין אלו׳‪.‬‬
‫כתוצאה מכך התפצלו הדרכים לשתיים‪ :‬יש שהתפעמו מן ההתרחשות הניסית‬
‫׳והסתירו בלבם את הספקות והחששות׳‪ ,‬ויש שריסנו את ההתלהבות ׳מתוך‬

‫‪ 3 5‬פראגר‪ ,‬לאור הנצח‪ ,‬עמ׳ ‪.xxiii-xxii‬‬
‫‪ 3 6‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ .xxiii‬על יחסה של חסידות גור לשאלת ארץ ישראל ראו‪ :‬אלפסי‪ ,‬תפארת‬

‫שבתפארת‪ ,‬עמ׳ ‪ ;227-218‬פייקאז׳‪ ,‬חסידות פולין‪ ,‬עמ׳ ‪.260-255‬‬