Page 163 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 163

‫‪Pg: 163 - 6-Back 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪163‬‬

    ‫מן המצר קראתי‪ :‬שירי הגטאות‪ ,‬מחנות העבדות‪ ,‬חצרות המוות‪ ,‬הפרטיזנים‪,‬‬
    ‫הנקם והקרב‪ 147.‬את השירים אסף‪ ,‬על פי עדותו‪ ,‬בעת שהותו במחיצת ילדים‬
    ‫ונוער במחנות העקורים באירופה מיד לאחר תום המלחמה‪ ,‬ובבתי ילדים‬
    ‫בארץ‪ ,‬לאחר שהגיעו לכאן‪ .‬שירים אחרים קיבץ מאוספים שונים שפורסמו‪148.‬‬
    ‫למרות הדמיון בין ספר זה לקודמו‪ ,‬שירי עם גווע‪ ,‬יש בו חידושים מספר‪.‬‬
    ‫במבוא לספר כתב על מקורותיה של שירה זו ונדרש לראשונה לכמה סוגיות‪,‬‬

                          ‫ובהן היותה של השירה העממית אלמונית‪ .‬הוא טען כי‬

    ‫השירה העממית של הגיטו היא‪ ,‬כמובן‪ ,‬בעיקרה יצירה אלמונית‪ ,‬של‬
    ‫פשוטי־עם‪ ,‬של בני־בלי־שם [‪ ]...‬המחברים האלה הם נציגי ההמון‬
    ‫הטיפוסיים‪ ,‬אשר מעולם לא חשבו להיות משוררים ולא התעסקו‬
    ‫בשירה‪ ,‬ואולי אף לא ידעו שירה מהי‪ .‬אלא שלחץ המאורעות דובב‬
    ‫אותם‪ ,‬ובנשוב עליהם משב המציאות האיומה מכל איום שרו שירתם‪,‬‬
    ‫ושירה פרמיטיבית זו היא שנקלטה מניה־וביה בלב ההמונים כביטוים‬

                                                  ‫שלהם‪ ,‬כרכושם הם‪149.‬‬

    ‫מעבר לשאלת אלמוניותם של המחברים עמדה שאלת דרכי ההפצה‪ ,‬שהוא‬
    ‫הגדיר ׳דרכיה הנעלמות של היצירה העממית׳‪ .‬הוא טען כי השירה העממית‪,‬‬
    ‫שהייתה בשורה של עידוד בתקופה זו של דיכוי‪ ,‬הופצה בידי ׳נושאי־בשורה‬
    ‫מסתוריים׳‪ .‬לדעתו היו שליחים שנדדו ממקום למקום‪ ,‬בהסתכנות של ממש‪,‬‬
    ‫׳כדי להפיץ את שירי העם ולהפיח מתוך כך רוח מרדנית וכוח־עמידה בתוך‬

                                            ‫ההמונים המיואשים והמדוכאים׳‪150.‬‬
    ‫כמו את קובץ השירים שירי עם גווע מתש״ז‪ ,‬גם את הספר הזה ערך פראגר‬
    ‫על פי נושאי השירה‪ ,‬והוסיף קטגוריה‪ :‬׳שירת התמהון והתדהמה׳‪ ,‬התדהמה‬
    ‫מהמציאות החורגת מכל דמיון‪ ,‬במיוחד המלחמה בילדי ישראל‪ .‬נושאיה‬
    ‫העיקריים של שירה זו היו‪ ,‬לפי ניתוחו של פראגר‪ ,‬אימהות וילדות‪ ,‬והן גם נמנו‬
    ‫עם יוצריה‪ .‬הייתה זו ׳בתוכנה ובצורתה [‪ ]...‬שירת־לחש אינטימית‪ ,‬דו־שיח של‬
    ‫טרוניה שבין האם והילד׳‪ 151.‬בשירה זו נמצא אם המשתוממת על גורל ילדיה‪,‬‬

                                                   ‫וילד המבטא געגועים לאימו‪.‬‬

                                                ‫‪ 1	 47‬בהוצאת מוסד הרב קוק‪ ,‬ירושלים תשט״ו‪.‬‬
     ‫‪ 	148‬ריאיון עם משה פראגר‪ ,5.1.1973 ,‬המדור לתיעוד בע״פ‪ ,‬מכון המחקר ליהדות זמננו‪,‬‬

                                                  ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬עמ׳ ‪.8‬‬
                                                         ‫‪ 1	 49‬פראגר‪ ,‬מן המצר קראתי‪ ,‬עמ׳ יג‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 1	 50‬שם‪ ,‬עמ׳ טז‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 	151‬שם‪ ,‬עמ׳ כד‪.‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168