Page 164 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 164
Pg: 164 - 6-Front 21-11-21
164בתוך מערבולת הימים
מוטיב נוסף שהגדיר פראגר בשירה העממית הוא ׳עין בעין עם החדלון׳.
העמידה על סף המוות יצרה שירת חידלון ,כלומר שירה המתכתבת עם
תחושת אבדון ,׳המעלה כמה מהלכי־הנפש האינטימיים ביותר של ההמונים׳.
לדוגמה ,׳הזהות שבין האדם לטבע׳ ,׳גורל היחיד ונחמתו׳ ,׳המוות כגואל –
ותכלית החיים׳ ,מבט הקרבנות ׳כלפי הדורות הבאים׳ ו׳צוואת המיליונים׳152.
הקו הכללי של דבריו מצביע על מגמה לעגן בהוכחות את טענתו על כוח
החיות של הציבור היהודי תחת השלטון הנאצי ,מה שהוא עתיד לכנות ׳גבורה
רוחנית׳ או ׳עמידה׳ .מעבר לכך מוצג בספר הלקח הציוני שלו מהשואה:
הקישור בין החורבן לתקומה .הוא ייחד בספר מקום נפרד לשירי הכיסופים
לציון .שירה המציינת את ׳חידת־הפלאים של ההיסטוריה היהודית׳ :׳שעה
שזה נופל – זה קם׳ ,כלומר כשהאויב מכה מכת מוות בלבם של היהודים ,לב זה
הולם בחוזקה מן העבר האחר .׳קסמה של ציון המתעוררת לתקומה קסם ביתר
שאת לבני הגולה השוקעת׳ ,והצית זיק של נחמה בלבותיהם של היהודים153.
הביקורות בעיתונות על הספר היו חיוביות .במעריב הביע המבקר את
התרשמותו העמוקה :׳ספק הוא בידנו ,אם יש אח ודוגמא לספר־שירים זה ,ואם
יש חשוב ממנו בכל הגילויים הספרותיים הרבים ילידי האסון הלאומי שנפל
בחלקנו ,בני הדור הזה׳ ,כתב 154.תגובה זו דמתה לתגובות על ספרו הראשון של
פראגר ,יון מצולה החדש ,ומלמדת על חלוציות פועלו של פראגר בדורו.
משה פראגר והאנציקלופדיה העברית
פראגר נחשב באותן שנים לבעל סמכות בכל הנוגע לחורבן יהדות אירופה,
והוזמן להצטרף לשורת הכותבים הראשונה של האנציקלופדיה העברית,
שנתפסה כמפעל תרבותי עברי ראשון במעלה .פראגר עצמו טען כי הופתע
כשפנו אליו עורכיה הראשיים של האנציקלופדיה ,פרופ׳ יוסף קלוזנר וד״ר
בן־ציון נתניהו ,בשאלה העקרונית כיצד לטפל בנושא השואה באנציקלופדיה
העברית .׳הופתעתי וגם התפלאתי׳ ,סיפר פראגר ,משום שבמערכת
האנציקלופדיה מצויים כל המחשיבים עצמם ׳מומחים׳ .על פי עדותו של
פראגר ,ד״ר נתניהו פנה אליו ואמר לו כי ׳לאחר שקראנו את ספרך חורבן
ישראל באירופה ,החלטנו לגנוז מחקרים אחדים בנושא השואה ,שהוכנו
1 52שם ,עמ׳ ל-לג.
1 53שם ,עמ׳ לז.
[ 154מחבר לא ידוע] ,׳שולחן הספר – שירה בתוך לוע המוות׳ ,מעריב.15.10.1954 ,
