Page 160 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 160 - 5-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 160‬בתוך מערבולת הימים‬

‫שירה יהודית בגטאות ובמחנות‬

‫כחסיד גור גילה פראגר יחס עמוק אל השירה כביטוי לנפש‪ .‬בשנת ‪ 1947‬פרסם‬
‫לקט שירים בשם ׳שירי עם גווע׳ בשנתון דבר‪ .‬הלקט הציג ׳שירה עממית׳‬
‫שחיברו אלמונים ונפוצה בגטאות ובמחנות‪ .‬בשנים אלה ראו אור פרסומים ‪5‬‬
‫אחדים על השירה היהודית בתקופת השואה‪ .‬רובם עסקו בשירי משוררים‬
‫ובשירים שחוברו על השואה ולא במהלכה‪ 130.‬קובץ השירים שפרסם פראגר‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬הכיל שירה שחוברה במהלך השואה בידי אלמונים והוא הקדים‬

‫לו מבוא בעל אופי מחקרי‪131.‬‬
‫בפתח הקובץ טען פראגר כי יש לראות את השירה העממית ׳כאחד‬
‫מגילויי־הלוואי המשונים ביותר של תקופת חורבנה של היהדות באירופה׳‪132.‬‬
‫בעבודה ממושכת לאיתור אותם שירים וליקוטם הוא הגיע למסקנה שתופעה‬
‫זו הייתה נרחבת‪ .‬חידושו הגדול היה בקביעה שמאות השירים שנוצרו בתנאי‬
‫הגטו והמחנה אוצרים בקרבם תובנות היסטוריות וחומר תיעודי רב חשיבות‬
‫להבנתה של תקופת השואה‪ ,‬ובאמצעותם ניתן להתחקות אחר המציאות‬
‫ההיסטורית שעולה בין השורות‪ ,‬לשרטט את תמונת ההתמודדות היום־‬
‫יומית בגטו ובמחנה תחת גזירות הכובש‪ ,‬לחתור להבנת יחסי הכוחות הפנים־‬

‫יהודיים ולהשמיע את זעקת השבר האישית והלאומית־דתית‪.‬‬
‫שירים רבים כתובים בסלנג מקומי‪ ,‬׳לוקאליזמים – היינו ביטויים ומושגים‬
‫שהם מיוחדים למקומות מסויימים והמתייחסים לאנשים ולמאורעות‬
‫מסויימים׳‪ 133.‬כדוגמה לכך הביא קטע מתורגם משיר ביידיש שכותרתו ׳מעות׳‪,‬‬

‫וחובר בשנת ‪ 1941‬בגטו ורשה‪:‬‬

‫הקהלה היהודית גובה דאנינה‪134‬‬
‫ונותנת לנו לחם עם סכרינה‬

‫השוטר היהודי נעשה מין ׳לובוז׳‪135‬‬
‫הוא חוטף אנשים ושולחם ל׳אבוז׳‪.‬‬

‫‪ 130‬פרידמן (עורך)‪ ,‬ביבליוגרפיה של הספרים העבריים על השואה ועל הגבורה‪ ,‬עמ׳‬
‫‪.265-249‬‬

‫‪ 1 31‬פראגר‪ ,‬׳שירי עם גווע׳‪ ,‬עמ׳ ‪.322-296‬‬
‫‪ 1 32‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.297‬‬
‫‪ 1 33‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.321‬‬
‫‪ 1 34‬מין מס‪.‬‬
‫‪ 1 35‬מופקר‪.‬‬