Page 161 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 161 - 6-Front 21-11-21‬‬ ‫‪6‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪161‬‬ ‫‪$customer‬‬

‫כל האמנויות היו היום לבוז‪,‬‬
‫האופים בלבד רוכבים על־גב הסוס‪,‬‬

‫אופים הם לחם עם סובין‪,‬‬
‫אין מה לטחון בשנים‪136.‬‬

‫הביקורת על המשטרה היהודית עלתה בשירים נוספים‪ .‬כך למשל בשיר‬
‫שכותרתו ׳טרבלינקה׳‪ ,‬שנכתב בתקופת הגירושים ההמוניים מגטו ורשה ב־‬
‫‪ ,1942‬נמתחת ביקורת קשה על המשטרה היהודית שמושיטה לחם ליהודים‬

‫המתייצבים לגירוש‪:‬‬

‫המשטרה היהודית‬
‫צותה ללכת חיפוזית‪,‬‬
‫לא עוד מחסור תסבלו‪,‬‬
‫ִּכ ְּכר ֹו ַת ִים או שלוש תקבלו‪137.‬‬

‫פראגר ראה בשירים את האמצעי הכמעט יחיד לתגובת הציבור היהודי על‬
‫המאורעות‪ .‬בגטו ורשה לבדו נכתבו עשרות שירים המשקפים את הלך הרוח‬

‫בכל תקופת קיומו של הגטו‪138.‬‬
‫סוג אחר של שירים שמנה פראגר שיקפו לדעתו נאמנה את ההתמודדות‬
‫היהודית לנוכח מלחמת העצבים שניהל המשטר הנאצי לשבירת ׳קשיות העורף‬
‫היהודית׳‪ 139.‬הציווי לא לבכות אלא לצחוק‪ ,‬על אפו וחמתו של המשטר הנאצי‪,‬‬
‫היה לדבריו הציווי הראשון שמצא את ביטויו בשירים‪ 140.‬דוגמה לכך מצויה‬

‫בשיר הבא מגטו ורשה‪:‬‬

‫היה שמח‪ ,‬היה שמח –‬
‫דמעה מחה‪,‬‬
‫לא עוד בכה!‬

‫היה שמח‪ ,‬היה שמח‪,‬‬
‫יהי הסוד כמוס תמיד עמך‪,‬‬

‫אל ידע אדם את עניך‪,‬‬

‫‪ 136‬השירים נכתבו ביידיש ופראגר מביא גם את תרגומם לעברית‪ .‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.322-321‬‬
‫‪ 137‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.322‬‬
‫‪ 1 38‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.321‬‬
‫‪ 1 39‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.299‬‬

‫‪ 1 40‬על ההומור כהתמודדות ראו‪ :‬אוסטרובר‪ ,‬ללא הומור היינו מתאבדים‪.‬‬