Page 166 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 166
Pg: 166 - 6-Back 21-11-21
166בתוך מערבולת הימים
בהמשך מנה פראגר את ׳שטחי המחקר׳ שעליהם הוא מוכן להיות מופקד:
׳א .מונוגרפיות של הקהילות היהודיות באירופה ,מתוך ציון המאורעות
האחרונים על גילוי מאבקן וחיסולן; ב .קורות קיבוצי היהודים בכל ארצות
אירופה בתקופה האחרונה ,החל ממלחמת העולם הראשונה עד היום הזה; ג.
מונחים ,אישים ותופעות מתקופת השואה באירופה ,הראויים לציון בתוך
האנציקלופדיה; ד .פרשיות העליה והעפלה של יהודי אירופה׳ 162.פראגר
הדגיש כי עבודת המחקר שלו ראשונית ,מאחר שלא הייתה עדיין ׳כתובת
מרכזית לחקר ההיסטוריה היהודית החדשה׳ 163.זו הייתה הערה מעניינת ואולי
ביקורתית ,שהרי באוניברסיטה העברית היה חוג להיסטוריה של עם ישראל עם
חוקרים חשובים כמו בן ציון דינור ,יצחק בער ,ישראל היילפרין ועוד.
במכתב מאוחר יותר משנת 1958כתב אלכסנדר פלאי לפראגר וביקש
שיכתוב גם ערך על ההעפלה 164.הוא הוסיף כי מערכת האנציקלופדיה מקווה
שפראגר מעריך את התפקיד שבו עליו ׳לכתוב את הפרק ההרואי על העפלה׳165.
הערך על ההעפלה לא נתקבל בסופו של דבר .במכתב זועף ששלח פראגר
לפלאי במאי 1962הוא כתב כי בשובו מחוץ־לארץ נוכח לדעת ׳מתוך דאבון־לב׳
כי הערך שהכין ומסר למערכת ב־ 1959לא פורסם מטעמים שאינם ידועים לו.
הוא הביע את אכזבתו וטען כי השקיע חודשים בכתיבת הערך הזה ,בא בדברים
עם הגורמים השונים הקשורים לתנועת המעפילים ,ובפרט ,טען ,שמר ׳על מגע
הדוק עם מר שאול אביגור׳ שפתח למענו את ארכיונו האישי ,ואף עבר על כל
הפרק טרם מסירתו.
שני הערכים האחרים שהוזכרו ,׳אנטישמיות בגילויה הנאצי׳ ו׳אושוינצים׳,
פורסמו .הראשון התפרסם בכרך ד בשנת תשי״ב .פראגר הגדיר את הנאציזם
כ׳תנועת הגשמה אנטישמית׳ 166,ועסק בשורשיה של האנטישמיות הגרמנית.
בהתאם לתפיסתו האינטנציונליסטית הוא עסק בתהליך ההשמדה הנאצי אשר
על פי תפיסתו היה ׳תנאי מוקדם לסדר עולם נאצי׳ 167.הערך נגע גם בשאלת
התגובה היהודית שנחלקה ,לדעת פראגר ,לשתי תקופות :תקופת הגטו – או
אז ׳עמדה בהם רוחם ואף העלו מעיינות־חיים מופלאים׳ ,ותקופת ההשמדה –
162משה פראגר אל מערכת והנהלת האנציקלופדיה העברית ,31.3.1952 ,ארכיון פראגר,
קלסר ,22גקה״ש.
1 63שם.
164אלכסנדר פלאי אל משה פרגר ,9.9.1958 ,שם.
1 65שם.
1 66פראגר ,׳האנטשימיות בגילויה הנאצי׳ ,עמ׳ .528
167שם ,עמ׳ .538