Page 169 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 169 - 6-Front 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪169‬‬

‫את הטרגדיה היהודית על כל צדדיה‪ ,‬להבדיל מקודמיו שנגעו רק בהיבט אחד‬
‫של הטרגדיה היהודית‪179.‬‬

‫ב ַה ֹצ ֶפה נכתב בפברואר ‪ 1948‬כי ספרו של פראגר הוא הניסיון הראשון‬
‫להסביר הסבר מעמיק את ייחודה של השואה מבחינת היקפה‪ ,‬עומקה‬
‫ועקיבותה‪ .‬הספר מסביר את הניגוד המהותי בין ישראל לנאציות‪ ,‬את המטרה‬
‫הגרמנית בהשמדת היהודים‪ ,‬את הגורמים לשתיקת העולם ואת הסיבה‬
‫להליכתם של מיליונים אל תאי־הגאזים‪ .‬לבסוף הודגש כי מה שעושה את‬
‫הספר ל׳כתב מחנך ומגילת־התעוררות לבני דורנו׳ הוא הלקח מהשואה‪180.‬‬
‫את ספרו של פראגר‪ ,‬כתב המבקר‪ ,‬יש ללמוד בבתי הספר‪ ,‬בארגוני הנוער‬

‫ו׳בגלויות השאננות׳‪181.‬‬
‫בעיתון שערים העיד על עצמו הכותב‪ ,‬ש׳ רוטשטין‪ ,‬כי עקב משחר ילדותו‬
‫אחר התפתחותו הרוחנית של פראגר‪ ,‬שאיפותיו ויכולתו בשדה הספרות‬
‫והמחקר‪ .‬הוא הסיק כי במלחמת העולם השנייה היה פראגר לאדם אחר שגמר‬
‫אומר להקדיש את חייו להנצחת השואה‪ 182.‬חורבן ישראל באירופה ׳ישאר‬
‫לנצח כספר החורבן של ישראל באירופה אשר ממנו ילמדו‪ ,‬יחקרו ויתעמקו‬
‫בנינו והבאים אחרינו על כל מה שעבר עלינו בתקופתנו׳‪ .‬רוטשטין ציין גם‬
‫את מחקריו של פראגר על ׳ילדי ישראל׳ ו׳שירי הגטאות׳‪ ,‬שהם לדבריו בעלי‬

‫׳ערך היסטורי ופסיכולוגי רב׳‪183.‬‬
‫גם בעיתונות היידית כתבו עליו‪ .‬ביומון היהודי הסוציאליסטי הניו יורקי‬
‫ֿפ ָארווערטס פורסמה כתבה תחת הכותרת ׳כתב האשמה של העם היהודי׳‪,‬‬
‫ובה ניתח הכותב את ספרו של פראגר‪ .‬המחבר כתב כי ספר זה הוא ׳ייחודי‬
‫בין הספרים העוסקים באסון היהודי הגדול באירופה׳‪ 184,‬וכי ׳משה פראגר‬
‫מביא לנו את ההוכחה הראשונה בדבר המאזן של הטרגדיה היהודית הגדולה‬
‫האחרונה מתוך נקודת ראות היסטורית׳‪ 185.‬ייחודו של הספר הוא בגישה‬
‫ההיסטורית של מחברו בהיותו ׳דוקומנטרי׳‪ ,‬מבוסס על מקורות ראשוניים‬

‫‪ 179‬שם‪.‬‬
‫‪ 180‬שי״ן‪ ,‬׳אגב׳‪ַ ,‬ה ֹצ ֶפה‪.3.2.1948 ,‬‬

‫‪ 1 81‬שם‪.‬‬
‫‪ 1 82‬ש׳ רוטשטין‪ ,‬׳חורבן ישראל באירופה׳‪ ,‬שערים‪ ,‬י״ב טבת תש״ח‪ ,‬עמ׳ ‪ ,3‬ארכיון פראגר‪,‬‬

‫קלסר ‪ ,71‬גקה״ש‪.‬‬
‫‪ 1 83‬שם‪.‬‬

‫‪ 1 84‬ח׳ וויטאל‪ ,‬׳דער ב ַאשולדיקונגס ַאקט ֿפון י ִידישן ֿפ ָאלק׳‪ֿ ,‬פ ָארווערטס‪[ 11.4.1948 ,‬ללא‬
‫מספרי עמודים]‪.‬‬
‫‪ 1 85‬שם‪.‬‬