Page 173 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 173

‫‪Pg: 173 - 6-Front 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪173‬‬

    ‫ארצי‪ :‬צריך להתרכז בארץ ישראל ולהישען על כוח‪ .‬מורדי הגטו היו סמל‬
    ‫לעם היהודי בכלל ולחברה בישראל בפרט‪ ,‬והעם היהודי צריך להסיק מסקנות‬
    ‫מחולשות הגולה‪ .‬כפי שהעיד‪ ,‬הוא שאף ׳לצד הגרעיני‪ ,‬התיעודי׳‪ 197,‬וניתח‬
    ‫את ההתנהגות האנושית של הנאצים ושל היהודים כשהוא נעזר בספרות‬
    ‫מחקרית ובתיעוד נרחב‪ .‬כאן נגלה רוחב ידיעותיו בחומרים ההיסטוריים‬
    ‫ושליטתו בשפות‪ .‬פראגר נחשב אדם בעל סגולות הן בציבור הכללי והן‬

                                        ‫בציבור הדתי והחרדי‪ ,‬אולם חל בו שינוי‪.‬‬

                                     ‫הפנייה להיסטוריוגרפיה חרדית‬

     ‫חיטטתי מחדש בארכיונים החשאיים של הגיטאות‬
     ‫וחקרתי עשרות עדים בארץ ובחו״ל‪ ,‬עד שנתגלו לעיני‬
     ‫קורות תנועת־מרי חסידית אנטי־נאצית [‪ ]...‬זו היתה‬
     ‫תנועת התנגדות רוחנית־דתית [‪ ]...‬תנועה מובהקת של‬

                 ‫קידוש השם במובן ההיסטורי של מושג זה‪198.‬‬

    ‫פראגר שימש עורכו של הירחון בית יעקב בשנים ‪ .1980-1959‬הירחון‬
    ‫היה אחד מכתבי העת החשובים והמשפיעים בציבור החרדי‪ ,‬ומשום כך‬
    ‫ניתוח תמטי המאמרים שפראגר פרסם בו יכול לשמש כפריזמה לכתיבה‬

                                             ‫ההיסטורית החרדית על השואה‪199.‬‬
    ‫ההיסטוריוגרפיה החרדית מגויסת למטרות חינוכיות ערכיות ו׳באמצעות‬
    ‫כתיבה דידקטית [היא] מבקשת להציג בפני הקורא דמויות מופת‪ ,‬ולקדם‬
    ‫ערכים דתיים ברוח ישראל סבא׳; על כן ׳כללי המחקר הביקורתי אינם‬
    ‫תמיד נר לרגליה׳‪ 200.‬ממלחמת העולם השנייה פרסמו כותבים חרדים רבים‬
    ‫ספרות היסטורית בעלת מגמות רוחניות שעניינה השואה‪ .‬ספרות זו הייתה‬
    ‫׳רב־גונית – למדנית‪ ,‬הגותית או פופולארית‪ ,‬והיא נקראת בכל חלקיה של‬
    ‫חברה זו‪ ,‬לרבות מבוגרים‪ ,‬נוער ואף ילדים׳‪ 201.‬הטקסט הכתוב משמש כגורם‬

     ‫‪ 1	 97‬ריאיון עם משה פראגר‪ ,‬המדור לתיעוד בע״פ‪ ,‬מכון המחקר ליהדות זמננו‪ ,‬האוניברסיטה‬
                                                      ‫העברית בירושלים‪ ,5.1.1973 ,‬עמ׳ ‪.8‬‬

                                    ‫‪ 	198‬משה פראגר‪ ,‬׳כך גיליתי את אחי׳‪ ,‬מעריב‪.19.4.1963 ,‬‬
     ‫‪ 1	 99‬מחקרו של עמוס גולדברג מבוסס על בית יעקב‪ ,‬אלא שהמוקד שלו אינו פראגר‪ .‬ראו‪:‬‬

                                                    ‫גולדברג‪ ,‬׳השואה בעיתונות החרדית׳‪.‬‬
                                                 ‫‪ 2	 00‬אסף‪ ,‬׳כבוד אלוקים הסתר דבר׳‪ ,‬עמ׳ ‪.58‬‬
                                 ‫‪ 	201‬קפלן‪ ,‬׳החברה החרדית בישראל ויחסה לשואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.176‬‬
   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177   178