Page 178 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 178

‫‪Pg: 178 - 6-Back 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 178‬בתוך מערבולת הימים‬

‫האחרונה נשתלהב אצלם רגש הגאון הישראלי והכרת השליחות הישראלית‬
‫ומתוך הכרה ברורה ודעה צלולה קבלו על עצמם לקדש את השם במותם׳‪224.‬‬
‫במקום אחר כתב‪ :‬׳וכל אלה המאמצים הנואשים של התכוננות נפשית־‬
‫מוסרית שלא להיכנע בפני השטן הצוהל בשכרון נצחונותיו ושלא להפקיר‬
‫את הנשמה הישראלית אף על פתחי המשרפות וקברות האחים לא צויינו ולא‬

                                              ‫הודגשו [במשפט אייכמן]׳‪225.‬‬
‫אסתר פרבשטיין טוענת ש׳קיים תחום חופף בין הצו ״וחי בהם״ לערך‬
‫״קידוש השם״‪ .‬משמעות הצו ״וחי בהם״ אינה הישרדות גרידא‪ ,‬כצורך ביולוגי‬
‫בסיסי‪ ,‬אלא מאבק על קיום מתוך הכרת ערכם של חיים בזיקה יהודית או‬
‫מוסרית‪ ,‬כפי שמדגיש גם הביטוי ״וחי בהם״‪ ,‬בדברי תורה‪ ,‬וגם ״קידוש החיים״‬
‫הרומז על חיים כמושג בעל תוכן של קדושה כלשהי׳‪ 226.‬עוד היא טוענת כי‬
‫אותה ׳הכרה׳ או ׳התכוונות׳ במעשה קידוש השם היא סוגיה מהותית בקיום‬
‫המצוות‪ :‬׳תפיסה זו היא מאבני היסוד במחשבת היהדות‪ ,‬ודגש מיוחד ניתן לה‬
‫במחשבת החסידות [‪ ]...‬וממנו שאבו זאת אדמו״רי פולין ורבבות החסידים עד‬
‫דור השואה [‪ ]...‬באופן מיוחד במצוות קידוש השם [בה] מהווה הכוונה מרכיב‬
‫חיוני בעל עוצמה מיוחדת [‪ ]...‬בתקופת השואה כאשר לא היה מנוס מן המוות‪,‬‬
‫ייתכן שיש משקל יתר להתכוונות‪ ,‬שהיא‪ ,‬אולי‪ ,‬אלמנט הבחירה שעדיין נותר‪,‬‬

                ‫שאותו אי אפשר היה ליטול מן האדם כל עוד נשמר כצלם׳‪227.‬‬
‫בסוגיית ההתכוונות לקידוש השם ניכרה התפתחות בעמדתו של פראגר‪.‬‬
‫בכתביו המוקדמים הוא לא ראה ב׳הליכה האחרונה׳ ׳התכוונות׳‪ :‬׳מליונים‬
‫אלה שצעדו והלכו בסך אל תוך זרועות האבדון‪ ,‬אם אמנם נתפסו על־ידי מיני‬
‫אשליות‪ ,‬עשו זאת מתוך התמוטטות מוסרית [‪ ]...‬הליכה אילמת מטומטמת‬
‫זו‪ ,‬כפי שהיא מתוארת על־ידי עדי הראיה ומודגמת בצילומי המשקיפים – היא‬
‫ביטוי חותך‪ ,‬מביש ומכאיב להתפרקותם של הכוחות הנפשיים־מוסריים׳‪228.‬‬
‫בתחילת שנות החמישים החלה תמורה ביחסו ל׳תגובה היהודית׳ אל מול‬
‫ההשמדה‪ .‬היה זה על רקע של שינויים בחברה הישראלית שהחלה לגבש תפיסה‬
‫מורכבת יותר של המושגים ׳שואה׳ ו׳גבורה׳‪ .‬תמורה זו מצביעה על תחילתו‬

‫‪ 	224‬משה פראגר‪ ,‬׳אגדה שטרם נכתבה על מקדשי השם בדורנו׳‪ ,‬בית יעקב‪( 4 ,‬אלול‬
                                                                    ‫תשי״ט)‪ ,‬עמ׳ ‪.7‬‬

         ‫‪ 	225‬הנ״ל‪ ,‬׳צרור הערות בשולי המשפט׳‪ ,‬שם‪( 28-27 ,‬אלול‪-‬אב תשכ״א)‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬
‫‪ 2	 26‬אסתר פרבשטיין‪ ,‬׳כי עליך הורגנו‪ :...‬התכוונות במעשה קידוש השם בימי השואה׳‪http:// ,‬‬
‫‪( daat.ac.il/DAAT/kitveyet/michlol/farbsh1.htm‬אוחזר לאחרונה ב־‪.)28.5.2020‬‬

                                                                                ‫‪ 	227‬שם‪.‬‬
                                           ‫‪ 2	 28‬פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪ ,‬עמ׳ ‪.249‬‬
   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182   183