Page 175 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 175 - 6-Back 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪175‬‬

‫ועל ידי מוסדותיה׳‪ 206.‬לדידו ׳הקבוצה׳ מפרנסת ומזינה את תכניו הסמויים‬
‫והגלויים של הזיכרון הקיבוצי בהתאם לצרכיה ולערכיה בהווה‪.‬‬

‫בזיכרון השואה החרדי בולט הניסיון לכנס את אירועי השואה בתבניות‬
‫היסטוריות מוכרות; לכן המושג ׳קידוש השם׳ הוא אחד היסודות הדומיננטיים‬
‫בזיכרון השואה החרדי‪ .‬הספרות החרדית שעוסקת בשואה נוצרה‪ ,‬לדברי‬
‫הסופר החרדי אהרן סורסקי‪ ,‬׳לא מלכתחילה כי אם בדיעבד‪ ,‬כמשקל נגדי‬
‫לספרות פסולה׳‪ 207.‬ספרות השואה החרדית מעצבת ׳זיכרון נגדי׳ לזה של‬
‫החברה הלא־חרדית‪ ,‬ומבוססת על דימויי עבר של אמונות‪ ,‬דעות ואינטרסים‬
‫שחוברים ליצירת ׳זיכרון אלטרנטיבי לזיכרון הרשמי הדומיננטי והשליט של‬
‫החברה׳‪ 208.‬החרדים טוענים שכותבים לא־דתיים אינם מכירים בכוח מטפיזי‬
‫שמניע את ההיסטוריה ולכן תפיסתם שגויה‪ .‬הנחה זו רווחת באופן סמוי או‬
‫גלוי בכתיבה החרדית חדורת השליחות לתיקון המעוות‪ 209.‬האם המאמרים‬

‫שפרסם פראגר בבית יעקב ייצגו את תפיסת ההיסטוריוגרפיה החרדית?‬

‫הנצחת השואה ב׳בית יעקב׳‬

‫רשת החינוך החרדית לבנות ׳בית יעקב׳ נוסדה בקרקוב ב־‪ 1917‬בידי שרה‬
‫שנירר‪ .‬שנירר הייתה למדנית ותופרת במקצועה‪ ,‬ששאפה לתקן את החינוך‬
‫הלקוי לנערות יהודיות‪ .‬היא הקימה קבוצות לימוד לבנות בפולין‪ 210.‬הקבוצות‬
‫הללו התפשטו וגדלו ובהדרגה התפתחו לרשת של בתי ספר‪ ,‬סמינרים‬
‫למורות ותנועת נוער (בתיה)‪ .‬בשנת ‪ 1923‬נוסד בלודז׳ ביטאון הרשת‪ ,‬בית‬
‫יעקב זשורנ ַאל; מטרתו – להפיץ את רעיון החינוך לבנות‪ .‬בשנת ‪ 1924‬הכירה‬
‫אגודת ישראל ברשת ואימצה אותה‪ .‬מוסדות בית יעקב נפוצו בהדרגה ברחבי‬

‫מזרח אירופה‪ ,‬וב־‪ 1937‬הם כללו ‪ 250‬בתי ספר ובהם ‪ 38,000‬תלמידות‪211.‬‬
‫לאחר הכיבוש הנאצי ואף לאחר שנסגרו שעריהם של בתי הספר המשיכו‬

‫‪ 2 06‬מצוטט אצל פונקנשטיין‪ ,‬תדמית ותודעה היסטורית‪ ,‬עמ׳ ‪.18‬‬
‫‪ 2 07‬אהרון סורסקי‪ ,‬׳חבלי היצירה של סופרים חרדים בימנו׳‪ ,‬המודיע‪ ,16.4.1986 ,‬עמ׳ ‪.8‬‬

‫‪ 208‬גולדברג‪ ,‬׳השואה בעיתונות החרדית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.161‬‬
‫‪ 209‬קפלן‪ ,‬׳השואה בהיסטוריוגרפיה ובתודעה ההיסטורית החרדית האשכנזית בישראל׳‪,‬‬

‫עמ׳ ‪.258‬‬
‫‪ 2 10‬על שרה שנירר ובית יעקב ראו‪ :‬אלאור‪ ,‬משכילות ובורות‪ ,‬עמ׳ ‪ ;89-85‬בקון‪ ,‬פוליטיקה‬
‫ומסורת‪ ,‬עמ׳ ‪ ;144-133‬מנקין‪ ,‬׳משהו חדש לגמרי׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;85-63‬פרידמן‪ ,‬האישה‬

‫החרדית‪ ,‬עמ׳ ‪ ;8-7‬פרל‪ ,‬חייה ומורשתה של שרה שנירר‪.‬‬
‫‪Weissman, ‘Bais Yaacov: A Historical Model for Jewish Feminists’, p. 143 2 11‬‬