Page 177 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 177

‫‪Pg: 177 - 6-Front 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪177‬‬

    ‫שהוא כתב את רוב המאמרים‪ ,‬הוא קבע גם את המידע שיגיע לקוראים‪.‬‬
    ‫הירחון החל לצאת לאור מיד לאחר שנחקק חוק ׳יום הזיכרון לשואה‬
    ‫ולגבורה׳ (א׳ בסיוון תשי״ט) ונתן ביטוי לגישתה הייחודית של אגודת ישראל‬
    ‫לעיסוק בשואה‪ 220.‬השואה נידונה בו בהרחבה‪ :‬ב־‪ 100‬הגיליונות הראשונים‬
    ‫נדפסו ‪ 102‬כתבות בנושא זה‪ ,‬וב־‪ 100‬הגיליונות האחרונים היו ‪ 85‬כתבות‪221,‬‬
    ‫רובן פרי עטו של פראגר‪ .‬נראה שלא היה כתב עת דומה לו במספר המאמרים‬
    ‫ובמקום שהוקצה לשואה‪ 222.‬הנושאים שהודגשו בו היו קידוש השם‪ ,‬משפט‬
    ‫אייכמן‪ ,‬הוותיקן והצלת היהודים‪ ,‬והצלת הרבנים‪ .‬אחד המדורים הקבועים‪,‬‬

        ‫׳מהעולם ששקע׳‪ ,‬הציג קהילות‪ ,‬מוסדות ואישים חרדיים שנספו בשואה‪.‬‬
    ‫בשנים הראשונות המשיך פראגר לכתוב‪ ,‬לצד עריכת הירחון בית יעקב‪,‬‬
    ‫בעיתונים חרדיים (המודיע)‪ ,‬דתיים ( ַה ֹצ ֶפה) וכלליים (דבר‪ ,‬מעריב)‪ ,‬אך‬
    ‫מאמצע שנות השישים ואילך התרכזה עבודתו העיתונאית בירחון בית יעקב‪.‬‬
    ‫כיצד הוצגה השואה בבית יעקב? פראגר פנה בו לקהל שונה מזה שאליו פנה‬
    ‫קודם לכן‪ .‬היה זה ציבור חרדי מובהק‪ ,‬ובתוכו – קהילה צעירה של תלמידות‪.‬‬
    ‫המאפיינים המיוחדים המגזריים‪ ,‬החינוכיים ובמידת מה גם המגדריים‬
    ‫השפיעו על אופי כתיבתו‪ .‬הירחון קיבע את השואה במסגרת ההיסטורית‬
    ‫המוכרת של העם היהודי‪ ,‬והדגיש שני מוטיבים מרכזיים‪ :‬׳קידוש השם׳‬

                                                      ‫ו׳שנאת עולם לעם עולם׳‪.‬‬

                                                               ‫קידוש השם‬

    ‫המושג קידוש השם‪ ,‬המעניק ׳משמעות לאירועי השואה בתוך מסגרת עולם‬
    ‫המושגים החרדית׳‪ 223,‬קיבל בירחון בית יעקב מדור קבוע‪ :‬׳דפים של קידוש‬
    ‫השם׳‪ .‬משמעותו המקורית והמסורתית‪ ,‬קרי הקרבה מרטירולוגית שבה‬
    ‫בוחר המאמין במות קדושים על פני המרת הדת‪ ,‬אבדה בתקופת השואה‪ ,‬שכן‬
    ‫הנאצים ביטלו את אלמנט הבחירה והמירו את הקריטריון הדתי בקריטריון‬
    ‫גזעי‪ .‬לפיכך נודעה למושג זה משמעות חדשה וכפולה‪ :‬קבלת הדין והצדקתו‬
    ‫ודבקות במסורת‪ .‬על המשמעות החדשה אנו למדים ממאמר שבו טען פראגר‬
    ‫לקבלת הדין והצדקתו ׳בדרך האחרונה׳‪ :‬׳כי בין היהודים‪ ,‬אשר בצעדם בדרך‬

                                                           ‫‪ 	220‬פונד‪ ,‬תנועה בחרבות‪ ,‬עמ׳ ‪.303‬‬
     ‫‪ 	221‬נושאים שנדונו אף יותר מנושא זה היו בעיות היהדות לאור האמונה‪ ,‬גדולי התורה‪,‬‬

                                                          ‫ספרות ושירה וסוגיות חינוכיות‪.‬‬
                                           ‫‪ 	222‬גולדברג‪ ,‬׳השואה בעיתונות החרדית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.158‬‬

                                                                           ‫‪ 2	 23‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.167‬‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182