Page 177 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 177
Pg: 177 - 6-Front 21-11-21
סופר ,היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי 177
שהוא כתב את רוב המאמרים ,הוא קבע גם את המידע שיגיע לקוראים.
הירחון החל לצאת לאור מיד לאחר שנחקק חוק ׳יום הזיכרון לשואה
ולגבורה׳ (א׳ בסיוון תשי״ט) ונתן ביטוי לגישתה הייחודית של אגודת ישראל
לעיסוק בשואה 220.השואה נידונה בו בהרחבה :ב־ 100הגיליונות הראשונים
נדפסו 102כתבות בנושא זה ,וב־ 100הגיליונות האחרונים היו 85כתבות221,
רובן פרי עטו של פראגר .נראה שלא היה כתב עת דומה לו במספר המאמרים
ובמקום שהוקצה לשואה 222.הנושאים שהודגשו בו היו קידוש השם ,משפט
אייכמן ,הוותיקן והצלת היהודים ,והצלת הרבנים .אחד המדורים הקבועים,
׳מהעולם ששקע׳ ,הציג קהילות ,מוסדות ואישים חרדיים שנספו בשואה.
בשנים הראשונות המשיך פראגר לכתוב ,לצד עריכת הירחון בית יעקב,
בעיתונים חרדיים (המודיע) ,דתיים ( ַה ֹצ ֶפה) וכלליים (דבר ,מעריב) ,אך
מאמצע שנות השישים ואילך התרכזה עבודתו העיתונאית בירחון בית יעקב.
כיצד הוצגה השואה בבית יעקב? פראגר פנה בו לקהל שונה מזה שאליו פנה
קודם לכן .היה זה ציבור חרדי מובהק ,ובתוכו – קהילה צעירה של תלמידות.
המאפיינים המיוחדים המגזריים ,החינוכיים ובמידת מה גם המגדריים
השפיעו על אופי כתיבתו .הירחון קיבע את השואה במסגרת ההיסטורית
המוכרת של העם היהודי ,והדגיש שני מוטיבים מרכזיים :׳קידוש השם׳
ו׳שנאת עולם לעם עולם׳.
קידוש השם
המושג קידוש השם ,המעניק ׳משמעות לאירועי השואה בתוך מסגרת עולם
המושגים החרדית׳ 223,קיבל בירחון בית יעקב מדור קבוע :׳דפים של קידוש
השם׳ .משמעותו המקורית והמסורתית ,קרי הקרבה מרטירולוגית שבה
בוחר המאמין במות קדושים על פני המרת הדת ,אבדה בתקופת השואה ,שכן
הנאצים ביטלו את אלמנט הבחירה והמירו את הקריטריון הדתי בקריטריון
גזעי .לפיכך נודעה למושג זה משמעות חדשה וכפולה :קבלת הדין והצדקתו
ודבקות במסורת .על המשמעות החדשה אנו למדים ממאמר שבו טען פראגר
לקבלת הדין והצדקתו ׳בדרך האחרונה׳ :׳כי בין היהודים ,אשר בצעדם בדרך
220פונד ,תנועה בחרבות ,עמ׳ .303
221נושאים שנדונו אף יותר מנושא זה היו בעיות היהדות לאור האמונה ,גדולי התורה,
ספרות ושירה וסוגיות חינוכיות.
222גולדברג ,׳השואה בעיתונות החרדית׳ ,עמ׳ .158
2 23שם ,עמ׳ .167