Page 180 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 180 - 6-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 180‬בתוך מערבולת הימים‬

‫ובייחוד לאחר משפט אייכמן‪ ,‬הוא כתב בנימה שונה‪ .‬׳כאשר נעלה לנגד עינינו‬
‫ונמנה את כל מה שעולל לנו השטן המשחית הנאצי‪ ,‬נדע ונזכור כי בגרמניה‬
‫הנאצית נתגלם עמלק בן דורנו‪ .‬ובכן‪ ,‬נעיין בפרשת עמלק ונבין את הנאציות‬
‫לאשורה – נעיין בקורות השואה באירופה הנאצית ונזכור מחדש בזרעו‬
‫של עמלק׳‪ .‬לאחר מכן מתוארת המלחמה הנאצית כמאבק ב׳רוח היהדות׳‪,‬‬
‫מלחמתו של עמלק החוזרת ונשנית בהיסטוריה‪ .‬עדות לאופייה של מלחמה‬
‫זו מצא בעובדה שהנאצים החלו בשריפת בתי הכנסת ובחילול ספרי התורה‪.‬‬
‫הוא טען כי אין זה מקרה שהרס בתי הכנסת נכלל בסעיף הראשון של תכנית‬
‫ההשמדה‪ ,‬שהרי ׳לנקודת האמונה הישראלית׳ התנכלו הנאצים‪ ,‬ו׳לחביון עוזה‬
‫של נשמת היהדות הם כיוונו את חוד מלחמתם‪ :‬זו היתה תכלית המערכה‬
‫וכל היתר היוו תופעות לווי לה׳‪ 236.‬בגלל האמונה שהמלחמה נוהלה נגד דת‬
‫ישראל‪ ,‬טען פראגר כי אזור לובלין נבחר לבירת ה׳רזרוואט׳ היהודי לא רק‬
‫עקב היותו ׳הצחיח והדל ביותר שבכל שטחי גנרלגוברנמן׳‪ 237,‬אלא בעיקר‬
‫כ׳סימבוליקה היסטורית׳ (קרי מרכז יהודי רוחני)‪ 238.‬דהיינו‪ ,‬פראגר ראה‬
‫בפלישה לפולין ב־‪ 1939‬את ׳ראשית ההשמדה׳ ובפגיעה בבתי כנסת במהלך‬

‫הקרבות סמל למהות המלחמה‪.‬‬
‫השקפה היסטוריוסופית זו נפרשה במאמר שפרסם פראגר בסיומו של‬
‫משפט אייכמן‪ .‬הוא טען בו כי אופן ניהול המשפט ׳הנחיל לנו אכזבה מרה׳‪,‬‬
‫מאחר ש׳המלחמה הנאצית בדת ישראל‪ ,‬שהיוותה את נקודת המרכז במערכה‬
‫השטנית לא הובלטה כראוי׳‪ .‬הוא הוסיף כי מטרתה של מלחמת השמד הייתה‬
‫׳לעקור את הכרת האמונה׳‪ ,‬ומכאן ההחלטה להפוך את השבתות ומועדי ישראל‬
‫׳לתאריכי אימים וזוועות׳‪ 239.‬מכסת הדמים הגבוהה ביותר נגבתה מהרבנים‪,‬‬
‫שהיו הקרבנות הראשונים ורק אחד מאלף מהם ניצלו‪ 240.‬עובדות אלה לא נידונו‬
‫במשפט כלל‪ .‬במקום אחר הוא אף טען שאין לסלוח לתביעה הישראלית על‬
‫׳הזנחת׳ והשתקת התופעות האלה‪ 241.‬ביקורתו על ניהול המשפט ותחושת‬

‫‪ 236‬הנ״ל‪ ,‬׳עמלק בן דורנו׳‪ ,‬עמ׳ ‪.2‬‬
‫‪ 2 37‬פראגר התכוון ל׳תכנית לובלין׳ (ניסקו) – התכנית שמטרתה הייתה לפתור באופן‬
‫טריטוריאלי את ׳בעיית היהודים׳ על ידי גירושם מן הרייך השלישי לאזור לובלין‬

‫שבמזרח פולין‪ .‬רעיון זה היה נפוץ בחוגי הס״ס מספטמבר ‪ 1939‬עד מארס ‪.1940‬‬
‫‪ 2 38‬מאמר מערכת‪ ,‬׳עמלק בן דורנו׳‪ ,‬בית יעקב‪( 30 ,‬חשוון תש״ך)‪ ,‬עמ׳ ‪.16‬‬
‫‪ 239‬פראגר‪ ,‬׳צרור הערות בשולי המשפט׳‪ ,‬עמ׳ ‪.6‬‬

‫‪ 240‬שם‪ .‬על רדיפת הרבנים ראו‪ :‬דרייפוס‪ ,‬׳כצאן אשר אין לו רועה׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ,152-151‬והערה‬
‫‪ ;27‬מכמן‪ ,‬השואה וחקרה‪ ,‬עמ׳ ‪.203-200‬‬

‫‪ 241‬פראגר‪ ,‬׳צרור הערות בשולי המשפט׳‪ ,‬עמ׳ ‪.21‬‬