Page 181 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 181
Pg: 181 - 6-Front 21-11-21
סופר ,היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי 181
ההחמצה ההיסטורית ,לצד ההכרה כי מדובר ב׳בימת התדיינות חד פעמית׳,
מעניינת במיוחד לאור העובדה כי הוא היה שותף לתכנון המשפט .הדגש
על המלחמה כמאבק נגד דת ישראל שימש אותו במאמציו להעמיד את
האנטישמיות הנאצית כחוליה בשרשרת של ׳שנאת עולם לעם עולם׳ .בתהליך
זה נועד לטרמינולוגיה תפקיד חשוב .ביטויים כגון ׳גווילים נשרפים אותיות
פורחות׳ 242,או ׳ארכי צוררים׳ כהמן 243ועמלק 244לתיאור הצורר הנאצי ,העמידו
את השואה לא רק ברצף ההיסטורי של ׳עשו השונא ליעקב׳ מקדמת דנא ,אלא
גם בעולם סמלים מטא־היסטורי של ׳הדרך היהודית׳ במשך הדורות.
בכתביו המוקדמים נקט פראגר גישה אחרת וטען כי הנאציזם הכריז
מלחמת חורמה על הרוח והמוסר היהודיים ,אך לא בגלל המשמעות
המסורתית הדתית של היהדות ,כי אם בשל המהות הרעיונית של תורת
המוסר והשוויון היהודית .אז הדגיש גם כי מושא המלחמה ביהודים לא היה
הפעם כבודו הלאומי של עם ישראל ,אף לא נשמתו ,׳אלא קיומו הגופני של
הגזע היהודי ,חייו הערטילאיים ממש של כל יהודי ויהודי לחוד׳ 245.מכאן
דרש משמעות חדשה למונח ׳קידוש השם׳ :תכליתו בעת זו ׳להיאבק דווקא
על החיים ,על שמירת הקיום של היהודים ושל היהדות׳246.
פראגר וה׳היסטוריוגרפיה שכנגד׳ החרדית
בעשור הראשון לקיומה של מדינת ישראל (עד לאחר משפט אייכמן) התמקד
הדיון הציבורי על השואה בשאלות על גבורת לוחמי הגטאות והפרטיזנים;
על התנועה הציונית כמייצגת את קולם של כלל היהודים; על הפתרון הציוני
כלקח מהשואה והצנחנים הארץ־ישראלים כסיפור גבורה יישובי 247.אל מול
קו היסטוריוגרפי זה שהציג הציבור הכללי העמיד הציבור החרדי ׳היסטוריה
שכנגד׳ שהתמקדה בגבורה אלטרנטיבית ,ב׳אשמת׳ הציונות ובמאמצי ההצלה.
2 42שם ,עמ׳ .17
243מ׳ יחזקאלי ,׳ארור המן במחנות העקורים׳ ,בית יעקב( 83-82 ,אדר-ניסן תשכ״ו) ,עמ׳
.26
2 44פראגר ,׳עמלק בן דורנו׳ ,עמ׳ .2
2 45הנ״ל ,׳על חרבן יהדות אירופה׳ ,עמ׳ .30-29
2 46שם.
247ראו :יואב גלבר ,׳היהודי החדש׳ ,עמ׳ ;425ויץ ,׳בהקשר הפוליטי׳; שטאובר ,הלקח
לדור ,עמ׳ ;33-14תידור־באומל ,׳איך נזכור את כולם׳ ,עמ׳ .132-107
