Page 176 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 176

‫‪Pg: 176 - 6-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 176‬בתוך מערבולת הימים‬

‫קבוצות של בית יעקב בלימוד והדרכה‪ ,‬בתפילות וסעד בגטאות בפולין ומאוחר‬
‫יותר גם בליטא‪ 212.‬גם במחנות הריכוז וההשמדה הייתה תמיכה הדדית של‬
‫נשים ׳ברוח בית יעקב׳‪ .‬יהודית תידור־באומל כתבה כי ׳חינוכן בבית יעקב לא‬
‫נשכח לא בפלשוב‪ ,‬אושויץ או ברגן בלזן׳‪ 213.‬לאחר המלחמה הוקמו בתי ספר‬
‫של בית יעקב בכמה ממחנות העקורים‪ ,‬וכן בארצות הברית ובארץ ישראל‪214.‬‬

                   ‫בשנת ‪ 1949‬הוחלט לחדש את הוצאת הביטאון בישראל‪215.‬‬
‫הירחון בית יעקב‪ :‬הירחון לענייני חינוך‪ ,‬ספרות ומחשבה‪ ,‬נדפס בשחור־‬
‫לבן על נייר עיתון ועסק‪ ,‬כפי ששמו מעיד‪ ,‬בעיקר בהיבט החינוכי־מחשבתי‬
‫של הנערה והאישה החרדית‪ .‬הירחון הוא ראשון עיתוני הנשים החרדיות‪216,‬‬
‫אך הקריאה בו חרגה מהחוג הצר של בנות בית יעקב ובוגרותיה‪ ,‬והוא היה‬
‫מהעיתונים החשובים ביותר במגזר החרדי‪ 217.‬העורכים התחייבו לפרסם‬
‫מאמרים ותגובות בנושאים ׳חינוכיים ואקטואליים‪ ,‬לתת חומר מגוון ועשיר‬
‫מחיי הארץ‪ ,‬מנופה‪ ,‬מהחיים הדתיים והציבוריים‪ ,‬מתנועת אגודת ישראל‪,‬‬
‫מנשי ובנות ישראל‪ ,‬וכן על המצב הכללי במדינה ובעולם׳‪ 218.‬הרב פנחס‬
‫לוין היה העורך הראשי ופראגר היה העורך בפועל ואף כתב חלק גדול מן‬
‫המאמרים‪ .‬מאמריו דנו בנושאים כלליים אך ִהרבו לגעת בנושא השואה‪219.‬‬
‫הוא היה הכותב הדומיננטי ובחר להשתמש בשמות עט כגון מ׳ יחזקאלי‪ ,‬וי׳‬

                                                                 ‫בן עמרם‪.‬‬
‫אישיותו של פראגר הקנתה לירחון משקל ציבורי‪ .‬ואכן‪ ,‬הירחון ביטא את‬
‫דעותיו ועמדותיו‪ .‬הוא קבע את תוכן הדברים‪ ,‬את היקפם ואת המקום שהוקצה‬
‫להם בירחון‪ ,‬כתב את מאמרי המערכת וניהל את הדו־שיח עם הקוראים מעל‬
‫דפי העיתון וקבע את סדרי העדיפויות של החשיבות והאקטואליות‪ .‬מאחר‬

   ‫‪ 	212‬גרנטשטיין‪ ,‬הגבורה האחרת‪ ,‬עמ׳ ‪ ;240-237‬פרבשטיין‪ ,‬בסתר רעם‪ ,‬עמ׳ ‪.611-610‬‬
                                    ‫‪ 2	 13‬תידור־באומל‪ ,‬׳קבוצות ה״צנרשאפט״׳‪ ,‬עמ׳ ‪.112‬‬
                                        ‫‪ 2	 14‬סורסקי‪ ,‬תולדות החינוך התורני‪ ,‬עמ׳ תנ‪-‬תס‪.‬‬

‫‪ 	215‬התופעה של העתקת עיתונים שראו אור במזרח אירופה למציאות הישראלית אפיינה‬
‫עיתונים נוספים כהמודיע ודגלנו‪ .‬באמצעות שימור השם ביקשו עורכי העיתונים‬
‫להצביע על תהליכי רצף בחברה החרדית בארץ ישראל‪ .‬ראו עוד‪ :‬קפלן‪ ,‬קווים לתולדות‬

                                                        ‫העיתונות החרדית בישראל‪.‬‬

  ‫‪ 	216‬קדם לו רק מאור‪ :‬בטאון נשי אגודת ישראל אשר יצא בגיליון חד־פעמי בשנת ‪.1955‬‬

                                     ‫‪ 2	 17‬גולדברג‪ ,‬׳השואה בעיתונות החרדית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.158‬‬
             ‫‪ 2	 18‬מאמר מערכת‪ ,‬׳עם הגליון הראשון׳‪ ,‬בית יעקב‪( 1 ,‬סיוון תשי״ט)‪ ,‬עמ׳ ‪.2‬‬
‫‪ 2	 19‬על כך העיד הרב סקולסקי‪ :‬׳הוא היה הרי עורך בית יעקב‪ .‬אפשר להגיד שתשעים‬
‫אחוז מהחומר הוא כתב בכל מיני שמות‪ ,‬הוא גם היה העורך הגרפי‪ ,‬הכל הוא׳‪ .‬ריאיון‬

                 ‫עם הרב דוד סקולסקי‪ ,‬מנהל גנזך קידוש השם בבני ברק‪.12.2.2009 ,‬‬
   171   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181