Page 172 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 172

‫‪Pg: 172 - 6-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 172‬בתוך מערבולת הימים‬

‫לציבור הישראלי מסגרת אנליטית ראשונה‪ ,‬ואין לשער את החשיבות‬
        ‫שבדבר‪ .‬ראשוניותו ניכרה גם בכמה מהנושאים האחרים שבהם עסק‪.‬‬

‫פראגר הטביע חותם בתודעה הציבורית והמחקרית‪ .‬על כך מעידה‬
‫ההתייחסות הרחבה והמגוונת לפרסומיו בארץ ובחוץ־לארץ‪ .‬אחד מעמודי‬
‫התווך של חקר השואה בארץ‪ ,‬ההיסטוריון ניצול השואה ישראל גוטמן‪ ,‬סבור‬
‫כי תובנותיו של פראגר את המציאות ההיסטורית מבריקות וחלק ממסקנותיו‬
‫נזכרות בווריאציות שונות במחקרים מאוחרים יותר‪ .‬פראגר היה חסר השכלה‬
‫אקדמית‪ ,‬ועבודת המחקר שלו הייתה תוצאה של בקיאותו העצומה בחיים‬
‫הקהילתיים והתרבותיים של התקופה שקדמה לשואה‪ .‬גוטמן הילל ושיבח‬
‫את בקיאותו הרבה של פראגר בחומרים התיעודיים ובספרות שמוזכרת‬
‫בספרו חורבן ישראל באירופה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ספר זה‪ ,‬שיצא בהוצאת הקיבוץ‬
‫המאוחד‪ ,‬הרחוקה מאוד מפראגר מבחינה פוליטית‪ ,‬והספר על השירה‬
‫העממית מן המצר קראתי‪ ,‬שכולל כותבים מכל קצות הקשת הפוליטית‪,‬‬
‫מבטאים את אישיותו ואת פועלו של פראגר שהסיר את המחיצה בין החברות‬
‫החרדית והציונית; שתיהן מתקיימות ביצירתו זו לצד זו‪ .‬דוגמה אחרת להסרת‬
‫מחיצות היא ההזמנה ששיגר ברל כצנלסון לפראגר להרצות בסמינרים של‬
‫התנועה הציונית‪ 195,‬ולפני קבוצות שליחים של הקיבוץ המאוחד על השואה‪196.‬‬
‫פראגר נמנה עם שורה של חוקרים ניצולים שצללו לחקר השואה והיו‬
‫חברים בוועדות ההיסטוריות במחנות העקורים אף על פי שלא השלימו‬
‫לימודים גבוהים‪ .‬גם בהדגשת ההיבט היהודי בחיי היום־יום והחברה היהודית‬
‫דמה פראגר לחוקרים אחרים מהדור הראשון‪ .‬אפשר לשייכו במידה רבה‬
‫להיסטוריונים של שארית הפלטה המזרח־אירופים‪ ,‬משום שראייתו את‬
‫השואה הייתה מזרח־אירופית מובהקת‪ .‬מנקודת מבט ישראלית מעניינת‬
‫דבקותו בציונות‪ ,‬ואין ספק שהיבט זה חיבב אותו על חוגים רחבים‪ ,‬אך יש‬
‫לראות זאת כחלק מתופעה רחבה יותר בקרב חוגים רחבים ביהדות העולם‬

                                                 ‫לנוכח השואה ובעקבותיה‪.‬‬
‫כתביו הראשונים משנות הארבעים והחמישים משקפים רגש דתי אך‬
‫חסרים את המאפיינים של ׳היסטוריוגרפיה אורתודוקסית׳‪ .‬נוסף על כך‬
‫׳הלקחים׳ שביקש להפיק מהשואה אינם ׳דתיים׳‪ .‬׳הלקח׳ של פראגר אינו‬
‫לקח של ׳מפני חטאינו׳‪ ,‬׳חזרה בתשובה׳ או כיוצא באלה‪ ,‬אלא לקח ציוני‬

‫‪ 	195‬ריאיון עם משה פראגר‪ ,‬המדור לתיעוד בע״פ‪ ,‬מכון המחקר ליהדות זמננו‪ ,‬האוניברסיטה‬
                                                ‫העברית בירושלים‪ ,5.1.1973 ,‬עמ׳ ‪.5‬‬

                             ‫‪ 	196‬ריאיון עם ישראל גוטמן ביד ושם‪ ,‬ירושלים‪.13.3.2007 ,‬‬
   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176   177