Page 155 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 155

‫‪Pg: 155 - 5-Back 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪155‬‬

    ‫אך לא הוכחדה!׳‪ .‬המלחמה‪ ,‬כתב‪ ,‬׳אינה נמדדת על כפות המאזניים של‬
    ‫ההיסטוריה על פי גודל המחיר׳ אלא בהתאם לתוצאה הסופית‪ :‬׳מי ניצח‬
    ‫את מי?׳‪ .‬פראגר הציג את המלחמה הנאצית ביהודים כנושאת אופי רוחני‬
    ‫מובהק‪ .‬למערכה זו‪ ,‬שנועדה ׳לעקור כליל את רוח היהדות מן העולם׳‪ ,‬היו‬
    ‫׳שלושה יעדים ראשיים׳‪( :‬א) ׳בתי־כנסיות ובתי מדרשות של היהודים׳; (ב)‬
    ‫היהודים האדוקים׳; (ג) ׳עקירת השורשים‪ ,‬אשר בהם הערובה לעתידו של‬
    ‫העם היהודי׳‪ 108.‬פסיקתו הייתה שהיהדות ׳ניצחה׳ במאבק‪ :‬׳המסורת היהודית‬
    ‫לא נותקה‪ ,‬מורשתה הרוחנית של יהדות אירופה חיה וקיימת׳‪ ,‬׳צועדת הלאה‬
    ‫בנתיב האל־מוות של היעוד האלוקי מתוך החלטיות נחושה שנתחשלה דווקא‬

                                                    ‫בכור־העוני של אושוויץ׳‪109.‬‬
    ‫פרט לסיקור המקיף של הקהילות ייחד פראגר מקום לכמה סוגיות‪,‬‬
    ‫ובהן גבורת נפש יהודית בדרך האחרונה‪ 110,‬ו׳הצלת התורה בימינו׳‪ 111.‬אלה‬
    ‫שתי סוגיות מרכזיות בתפיסת העולם החרדי‪ .‬בבואו לדון בסוגיית התגובה‬
    ‫היהודית לשואה ב׳דרך האחרונה׳ התבטא פראגר כי ׳אחרי ככלות הכל‪,‬‬
    ‫משנסגרו כל שערי רחמים‪ ,‬וגזר הכרת של כליון חרוץ נשאר תלוי מעל‬
    ‫לראשי היהודים כחרב פיפיות‪ ,‬כל חפץ חיים נכבה ונעלם כליל אצל הנידונים‬
    ‫היהודים בשל הנסיבות הסיוטיות במסעי־הגירוש ורכבות־המוות‪ ,‬עד כדי כך‬
    ‫שלא נשאר ליהודים אלא להיכנע מתוך השלמה מלאה עם צו־האבדון הסופי‬

                                                                  ‫והמוחלט׳‪112.‬‬
    ‫בדברים אלה ניכרת בבירור התמורה בהשקפתו‪ .‬הוא הוסיף ליעדי‬
    ‫המדיניות הנאצית את המלחמה בדת היהודית ונושאיה‪ ,‬תיאר את ההשמדה‬
    ‫תיאור אפוקליפטי כ׳גזירת כרת׳ ו׳צו אבדון׳‪ ,‬והציג את התגובה היהודית‬
    ‫כהכרחית בהתאם ל׳צו׳ זה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬׳ההשלמה המלאה׳ של היהודים עם‬
    ‫גורלם העניקה לכל האירוע משמעות של קידוש השם‪ .‬בעזרת יסוד זה של‬
    ‫׳קבלת הדין והצדקתו׳‪ ,‬העניק הירחון בית יעקב של פראגר משמעות חדשה‬
    ‫לקידוש השם אשר משמעותו המקורית הייתה הקרבה מרטירולוגית בעת‬

              ‫גזירה להמרת הדת‪ ,‬שכן זו איבדה את משמעותה בתקופת השואה‪.‬‬
    ‫פראגר לא יכול היה להינתק מדרך עבודתו בעבר‪ ,‬ועל כן יש בספר‪ ,‬למרות‬
    ‫התמורה ברעיונות ובסגנון‪ ,‬עיסוק נרחב בהיבטים של הנאציזם‪ .‬כמו במחקריו‬

                                                                                     ‫‪ 1	 08‬שם‪.‬‬
                                                                                     ‫‪ 1	 09‬שם‪.‬‬
                                                                         ‫‪ 1	 10‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.79-57‬‬
                                                                     ‫‪ 1	 11‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.1034-950‬‬
                                                                             ‫‪ 1	 12‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.67‬‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160