Page 152 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 152 - 5-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 152‬בתוך מערבולת הימים‬

‫המצעד אל ׳קרונות המוות׳ ובכיוון אל בתי־המשרפות והכבשנים‪,‬‬
‫הלכו הרבנים וראשי־העם‪ ,‬שעוררו את הכרת ההתמסרות אצל‬
‫ההמונים הצועדים‪ ,‬ושהשמיעו דברי־פרידה על אודות זכותם הגדולה‬

‫של מקדשי השם‪96.‬‬

‫תהליך דומה עבר גם יחיאל גרנטשטיין‪ ,‬סופר חרדי אשר סיפור חייו מקביל‬
‫בהיבטים שונים לזה של פראגר‪ 97.‬גם הוא נמנה עם חברי המועצה העולמית‬
‫של יד ושם והקדיש את חייו להנצחת ההיבטים הדתיים והאמוניים של תקופת‬
‫השואה‪ .‬מיכל שאול‪ ,‬שחקרה את כתביו של גרנטשטיין‪ ,‬טענה כי בתחילת‬
‫שנות החמישים הוא ׳הילל את נושאי הנשק וכמעט לא עסק ב״גבורה רוחנית׳׳׳;‬
‫כך נעדר מפעולתו ממד סקטוריאלי או דתי‪ .‬אולם במחצית השנייה של שנות‬
‫החמישים הוא סבר ש׳יש להרחיב את המחקר ולהסביר לדורות מדוע לא הלכו‬
‫יהודים ליערות׳; כך החליפה את מקום הביקורת על יהודי אירופה שהובלו‬
‫אל מותם ׳קריאה למחקר מעמיק שיביא לתפיסה מורכבת יותר של המציאות‬

‫ההיסטורית בתקופת שואת יהודי אירופה׳‪98.‬‬
‫השינוי שעבר פראגר‪ ,‬כמו גרנטשטיין‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬שיקף תהליך‬
‫רחב יותר שהתרחש בחברה הישראלית באותה עת שבמהלכו התגבשה‬
‫תפיסה מורכבת יותר של דפוס ׳התגובה היהודית׳ בתקופת השואה ובכלל‬
‫זה של המושגים ׳שואה׳ ו׳גבורה׳‪ 99.‬באווירה זו החל אצל פראגר תהליך‬
‫נוסף ‪ -‬ניסיון להתמודד עם העבר באסטרטגיה של אידאליזציה והרמוניזציה‬
‫שלו‪ .‬בכך אפשר לראות סימן ראשון לנטישת הגישה המחקרית השכלתנית‬
‫שאפיינה את פראגר תחילה‪ ,‬ותחילת השתלבותו בעיצוב ׳זיכרון שימושי׳‬

‫ככלי חינוכי לעיצוב זהותה של החברה החרדית‪.‬‬

‫‪ 9 6‬משה פראגר‪ ,‬׳על מקדשי השם בדורנו׳‪ ,‬סיני‪ ,‬לח (תשט״ז)‪ ,‬עמ׳ נט‪-‬ס‪ .‬ההדגשה שלי‪.‬‬
‫‪ 97‬מעניין שלמרות זאת לא היו השניים מיודדים‪ .‬בתגובה למכתב שהפניתי אליו‪ ,‬השיב‬
‫גרנטשטיין באשר לסוגיית קשריו האישיים עם פראגר‪ :‬׳איני יכול ואולי גם לא בא לי‬
‫להגדיר את הסיבה שבגינה לא הגענו לקשרים‪ ,‬או ליחסים יותר הדוקים‪ .‬אפשר שהוא‬
‫היה אדם יותר מציאותי ואני ריחפתי בעולמות בלתי מציאותיים שבניתי‪ .‬אפשר גם‬

‫שזו מעין התחמקות׳‪ .‬בני ברק‪ ,‬כ״ו בתמוז תשס״ז‪.12.7.2007 ,‬‬
‫‪ 9 8‬שאול‪ ,‬פאר תחת אפר‪ ,‬עמ׳ ‪.362‬‬

‫‪ 99‬אפשר לראות את הזרז לתהליך זה בפולמוס ׳שתי הדרכים׳ בשנים ‪ ,1954-1953‬סביב‬
‫הביקורת של המשורר נתן אלתרמן על ׳משקל היתר׳ שנתן למורדי הגטאות‪ .‬הפולמוס‬
‫התרחב ב־‪ 1955‬על רקע פרסום פסק הדין במשפט קסטנר‪ .‬על שירו של אלתרמן ראו‪:‬‬
‫דורמן ואחרים (עורכים)‪ ,‬מחברות אלתרמן‪ ,‬ה‪ ,‬עמ׳ ‪ .17-13‬על הפולמוס ראו גם אצל‪:‬‬
‫לאור‪ ,‬׳עוד על שתי הדרכים׳‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪ ;155-113‬פורת‪ ,‬׳לא היו שתי דרכים׳‪ ,‬עמ׳‬

‫‪.235-223‬‬