Page 153 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 153 - 5-Front 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪153‬‬

‫הלקח הציוני‬

‫עם רפה אונים במובן הפיזי‪ ,‬אין לו זכות ביולוגית‪ ,‬עם‬
‫נטול מגן‪ ,‬אשר כלי זינו להגנה עצמית אינם בידיו‪ ,‬אין לו‬

‫לצפות לשום עזרה מאחרים‪100.‬‬

‫פראגר כתב בספרו חורבן ישראל באירופה כי הנאצים היו מודעים להתנהגות‬
‫היהודית ׳הגלותית׳ ועל בסיס מודעותם זו יצרו את מנגנון ההסוואה שלהם‪.‬‬
‫הנאצים הציגו את עצמם כאויב גלוי לב לכאורה‪ ,‬אך לא הכריזו בפרהסיה‬
‫על כוונת הרצח השיטתי והכולל של היהודים‪ .‬כך הם הצליחו ׳להעלים את‬
‫המטרה הסופית ולהציג כל פעולה אנטי־יהודית‪ ,‬כאילו היא היא כל תכלית‬
‫מלחמתם ביהודים׳‪ 101.‬והנה אף פראגר עצמו התנהג כביכול כ׳יהודי גלותי׳‬
‫לנוכח המדיניות האנטי־יהודית‪ ,‬כפי שעולה מתגובתו לאחר ההודעה‬
‫הרשמית של הסוכנות על ההשמדה בדבר ב־‪ 30‬בנובמבר ‪ :1942‬׳לא האמנתי‬
‫וקראתי לאחרים שלא להאמין׳‪ .‬עוד כתב אז כי חטא לשליחותו כהיסטוריון‬
‫החורבן‪ :‬׳כאן הייתה הטעות הפאטלית׳‪ ,‬זעק‪ .‬׳לחרוק שיניים ולצעוק מתוך‬
‫התאפקות של כבוד‪ ,‬כאות לאדם מישראל בן דורנו האומלל׳‪ ,‬במקום ׳להרים‬
‫קול צעקה פראית בעוצם הפראות של האכזריות׳‪ 102.‬בסוף ‪ 1942‬התמודד‬
‫עם חוסר היכולת ׳להאמין׳ לבשורת האיוב‪ :‬׳איכה זה יכולנו להאמין‪ .‬במו‬
‫עיני ראיתי את הרוצחים האלה [‪ ]...‬חשבתי‪ ,‬שדווקא הסאדיזמוס המחושב‬
‫שלהם ימריצם להשאיר את היהודים בחיים‪ ,‬כעבדים נקלים‪ .‬התנחמתי‪ ,‬כי‬
‫העבדים האלה לא נפל רוחם עליהם‪ ,‬רצון הקיום והחיים‪ ,‬בטחונם ותקוותם‬
‫לא נתערערו‪ .‬דימיתי בליבי‪ ,‬כי הכרתי כבר על בוריה את החיה הטורפת אשר‬
‫בגרמניה‪ .‬האמנם אשמתי‪ ,‬כי לא יכולתי לעכל בבת אחת את שפע הידיעות‬

‫שניתך על הריגות המוניות של היהודים?׳‪103.‬‬

‫‪ 1 00‬פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪ ,‬עמ׳ ‪.255‬‬
‫‪ 1 01‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.245‬‬

‫‪ 1 02‬פראגר‪ ,‬׳שישה מליון יהודים ומליון ילדים בסכנה׳‪.‬‬
‫‪ 103‬מארק‪ ,‬׳היישוב‪ ,‬אל דמי לך‪ ,‬אל תשקוט להצלת הגולה!׳‪ .‬סוגיית המחסום הפסיכולוגי‬
‫עקב חוסר היכולת ׳להאמין׳ לדבר ההשמדה חוזרת ונשנית בכתביו של פראגר פעמים‬
‫רבות‪ .‬לדוגמה‪ :‬׳אף אני לא האמנתי לבשורת־הבלהות הראשונה‪ .‬לא האמנתי‪ ,‬ואולי‬
‫לא יכולתי להאמין‪ .‬ואולי לא הוכשרתי קודם להאמין בכך‪ .‬ואולי המקור‪ ,‬שמפיו‬
‫הוגשה לי הבשורה‪ ,‬נעדר היה כוח־שכנוע עצמי ולכן לא האזנתי אליו‪ .‬אך התוצאה‬
‫אחת היא! לא האמנתי‪ .‬הדבר היה בראשית שנת תש״ג [‪ ]...‬בחצר־הכניסה אל בנייני‬
‫הסוכנות היהודית בירושלים נתקל אני במי שהועמד בראש ״ועדת ההצלה״ של היישוב‬
‫כולו הלוא הוא יצחק גרינבוים‪ .‬והוא שהשמיעני בשורת־איוב זו במשפטים קרים‬