Page 147 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 147

‫‪Pg: 147 - 5-Back 21-11-21‬‬

‫סופר‪ ,‬היסטוריון והיסטוריוגרף חרדי ‪147‬‬

    ‫השישים‪ 80.‬במישור הציבורי הצטרפה גישתו להחלת המושג ׳גבורה׳ גם על‬
    ‫עמידה רוחנית לקולות שהחלו להישמע בשנות החמישים‪ .‬ביטוי לכך ניתן‬
    ‫בדיון על הגדרת המושג בעקבות הגשת ׳חוק זכרון השואה והגבורה – יד ושם׳‬
    ‫לאישורה של הכנסת באביב‪-‬קיץ ‪ 81.1953‬במסגרת המאבק לקיום יהודי בגטו‬
    ‫ציין פראגר את ׳קיום החיים הדתיים׳ ואת הסולידריות ו׳העזרה העצמית׳‬
    ‫כביטוי לכך‪ .‬באשר לחיים הדתיים הוא הדגיש את הרצון לשמר את התפילה‬
    ‫בציבור באמצעות פתיחתם של בתי כנסת חשאיים במרתפים ובמקומות‬
    ‫נוספים‪ ,‬וכן את עובדת קיומן של ישיבות‪ ,‬אף הן בסתר‪ ,‬כמו ישיבת חכמי‬
    ‫לובלין שהתקיימה בחוג מצומצם עד גירוש היהודים מלובלין‪ 82.‬פראגר ראה‬
    ‫בסולידריות וב׳עזרה העצמית׳ בתקופת השואה תופעה ייחודית‪ .‬לדידו ספק אם‬
    ‫בתקופות קודמות בהיסטוריה היהודית נתגלתה סולידריות כפי שזיהה כעת‪.‬‬
    ‫הוא ציין לחיוב את שכבת המשכילים היהודים‪ ,‬אשר התייצבה בראש מפעלי‬
    ‫ההצלה‪ .‬את העזרה העצמית כינה ׳קומונה של עוני׳ וציין את מוסד המטבחים‬

                       ‫הציבוריים שהתפתח בגטו ורשה ובגטאות גדולים אחרים‪83.‬‬
    ‫בהרצאה שנתן בשנת ‪ 1945‬בסמינר השליחים של הקיבוץ המאוחד בגבעת‬
    ‫השלושה‪ ,‬טען כי אין לראות בכושר הארגון של החיים העצמאיים בגטו דבר‬
    ‫מובן מאליו‪ :‬׳משונה הוא שהיהודים שלא הצטיינו מעולם בעודף כושר ארגון‪,‬‬
    ‫הגיעו להישגים גדולים מאוד בחיים הפנימיים׳‪ .‬את ההישגים האלה תלה פראגר‬
    ‫בעיקר באינטליגנציה היהודית שהושלכה לגטו‪ .‬גם את הרופאים היהודים‬
    ‫ציין כמי שעשו נפלאות בשטח זה‪ ,‬וכן את תופעת ה׳פרודוקטיביזציה –‬
    ‫בעזרת ה״חלוץ״ – בחיי הכלכלה של היהודים‪ ,‬בלי אמצעים‪ ,‬בלי עזרה‪ ,‬רק‬

                                                     ‫׳בכח הכשרון וההמצאה׳‪84.‬‬
    ‫על התקופה השנייה‪ ,‬תקופת החיסול הפיזי‪ ,‬מתח ביקורת בהרצאה אחרת‪,‬‬
    ‫שאף היא ניתנה בסמינר השליחים של הקיבוץ המאוחד‪ .‬אותה ׳רוח איתנים׳‬

     ‫‪ 8	 0‬עק מביא דברים בשמו של הרב יצחק ניסנבוים‪ :‬׳אז נזרקה לחלל הגטו אמרתו השנונה‬
     ‫של הרב יצחק ניסנבוים‪ :‬זוהי שעה של קידוש החיים‪ ,‬ולא של קידוש השם במוות‪ .‬הצורר‬
     ‫דורש את הגוף היהודי‪ ,‬וחובה על היהודי להגן עליו – לשמור חייו׳‪ .‬ראו‪ :‬עק‪ ,‬התועים‬
     ‫בדרכי המוות‪ ,‬עמ׳ ‪ .37‬ראו עוד‪ :‬אש‪ ,‬׳קידוש־החיים בתוך החורבן׳‪ ,‬עמ׳ ‪ ;106-99‬הנ״ל‪,‬‬

       ‫עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;252-238‬גוטמן‪ ,‬׳קידוש השם וקידוש החיים׳‪.‬‬
                                            ‫‪ 8	 1‬על כך ראו‪ :‬שטאובר‪ ,‬הלקח לדור‪ ,‬עמ׳ ‪.91-84‬‬
                                            ‫‪ 8	 2‬פראגר‪ ,‬׳על חרבן יהדות אירופה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.31-30‬‬
                                                                         ‫‪ 8	 3‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.35-33‬‬

     ‫‪ 8	 4‬׳הצצה אל תוך הגטו׳‪ ,‬סמינר השליחים של הקיבוץ המאוחד בגבעת השלושה‪ ,‬מארס‪-‬‬
                                                      ‫מאי ‪ ,1945‬אי״ט‪ ,2-23/5/1 ,‬עמ׳ ‪.7‬‬
   142   143   144   145   146   147   148   149   150   151   152