Page 288 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A

‫‪Pg: 288 - 9-Front 21-11-21‬‬

‫‪ 288‬בתוך מערבולת הימים‬

‫החרדי (כפי שעשה בשנות השואה) מציינות תמורה של ממש בהשקפתו של‬
‫פראגר‪ .‬מאחר שהוא היה אחד מ׳סוכני הזיכרון׳ העיקריים בחברה החרדית‬
‫בנושא השואה‪ ,‬כתביו מחזקים את הטענה כי השיח החרדי על השואה ולקחיה‬
‫עוסק בסוגיות שונות ואיננו מתמקד ב׳אשמת הציונות׳ דווקא‪ 35.‬לאחר משפט‬
‫אייכמן הופנו מאמצי הזיכרון של פראגר אל הציבור החרדי הן בכתביו הן‬
‫במפעל גנזך קידוש השם‪ .‬במעשים אלה הוא נתן ביטוי מעשי לתמורה עמוקה‬
‫שחלה בו ובמגזר שאליו השתייך‪ :‬אכזבה מדרכה של מדינת ישראל באופן ‪9‬‬
‫כללי מזה‪ ,‬והתחזקות דמוגרפית לצד התבססות תודעתית וזהותית של הציבור‬
‫החרדי מזה‪ .‬הציבור החרדי הציב מחיצות בינו ובין הציבור הכללי בשנות‬

‫השישים והשבעים‪ ,‬וסימן בכך תמורה עמוקה באופייה של המדינה‪36.‬‬
‫אפשר לאבחן תמורה זו באופן כה ברור משום שפראגר משקף זהות חרדית‬
‫שונה מזו המוכרת כיום‪ .‬החרדיות שגילם פראגר ינקה ישירות מההוויה היהודית‬
‫בפולין שלפני השואה‪ ,‬שהייתה שונה בתכלית מההוויה החרדית הישראלית‬
‫של סוף המאה ה־‪ .20‬זהות חרדית זו עברה טלטלה לנוכח השואה וגילתה יחס‬
‫אוהד למאמץ הציוני‪ ,‬ולאחר מכן גם אימצה את המדינה אל חיקה לתקופת מה‬
‫וביקשה להשתתף במוסדותיה‪ .‬בהשקפתו של פראגר על המדינה יש קווי דמיון‬
‫לעמדות שביטא בשעתו הרב יוסף שלמה כהנמן‪ ,‬ראש ישיבת פוניבז׳ וחבר‬
‫מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל‪ .‬בעמדתו החיובית למדינה שיקף אפוא‬
‫פראגר את הלך הרוח של רבים בחברה החרדית עד אמצע שנות החמישים‪.‬‬
‫במסתה על הביוגרפיה במחקר ההיסטורי ציינה אניטה שפירא‪ ,‬כי הביוגרפיה‬

‫מוציאה מתוך השטף של אירועים ותהליכים‪ ,‬מתוך הנהר האנושי‬
‫שמסמל את מהלך ההיסטוריה‪ ,‬דמות אחת‪ ,‬ומתמקדת בה ובתולדותיה‪.‬‬

‫‪ 3 5‬השוו‪ :‬ניראל‪ ,‬חרדים מול שואה; סומפולינסקי‪ ,‬׳המוסדות היהודיים בעולם וביישוב׳;‬
‫פורת‪ ,‬׳שותפיו של עמלק׳; ‪, pp.‬׳‪The Haredim and the Holocaust‬׳ ‪Friedman,‬‬

‫‪.86-114‬‬
‫‪ 36‬כששאלתי את עמיתו של פראגר‪ ,‬יחיאל גרנטשטיין‪ ,‬על תהליך ׳ההתמגזרות׳ של פראגר‬
‫הוא סבר כי שינוי זה התרחש בשל התבססותה של החברה החרדית דאז‪ .‬הוא חש כי אף‬
‫הוא עבר שינוי זה וסיפר מניסיונו האישי‪ :‬׳בשנים הראשונות לבואי ארצה פרסמתי‬
‫מיניאטורות וסיפורים קצרצרים בכל העיתונים בארץ‪ .‬ואם מגיעים לשנות השישים והלאה‬
‫חייבים אנו לראות את השינוי שחל באוכלוסיית ישראל‪ .‬אלפי־אלפי ניצולי שואה הגיעו‬
‫והתיישבו בארץ‪ .‬הנוף האנושי השתנה מבחינה רוחנית‪ .‬מין השתלה שיקומית מחיי הגולה‬
‫במסורת שהגרמנים שאפו לעקור מן השורש‪ .‬הופיעו שבועונים דתיים‪ ,‬והעיתון המודיע‬
‫היה לבן־בית בקרב אלפי יהודים מאמינים‪ .‬וככל שגדל מספר הניצולים מן המחנות ומגלות‬
‫סיביר‪ ,‬העמיקה ההתעניינות בשואה ובקורותיה׳‪ .‬ריאיון עם גרנטשטיין‪ ,‬כ״ו בתמוז תשס״ז‬

‫(‪.)12.7.2007‬‬