Page 284 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 284
Pg: 284 - 9-Front 21-11-21
284בתוך מערבולת הימים
פראגר הלך לעולמו בשנת 1984והוריש לגנזך את כל רכושו .בכך הוא
העיד על מרכזיותם של הגנזך וההנצחה בחייו :׳כל הישות שלו היתה בגנזך.
זה היה הבן שלו [ ]...זה מראה כמה שהדבר היה יקר לו ,שהוא בעצם ראה
בזה את ההמשכיות שלו׳ ,אמרה אחייניתו 24.הוא נישא בשנית בכ״ג באדר
תש״ט ( 24במארס ,)1949אולם לדאבון הלב לא זכה לצאצאים ולא השלים
את שיקומו האישי .תחושה של ׳אשמת הניצול׳ קיננה בו כל ימיו ,ולא פעם
אמר בכאב כי אולי עדיף היה לו להיוותר שם ,עם כל משפחתו שנספתה:
ואני שנמלטתי משם (באיזו זכות?) נמלטתי גלמוד ובודד מעמק
הבכא לארץ החיים (ואיזה טעם לחיים כרותים כגון אלה?) אנה אני
פונה? ואין תימה ,כי גם אלי קורצת מרחוק ,גם אותי מושכת מרחוק
אותה [ ]...טרבלינקה! היכן אבא שלי? היכן בני משפחתי כולם?
היכן אחי היקרים? כולם הם שם ,בטרבלינקה ,ואני? היכן אני נמצא?
התחמקתי מהם ,ברחתי משם [ ]...אני את נפשי הצלתי ,וזהו? ואני
בוש ונכלם ,ואני מייסר עצמי בנחשים ובעקרבים ,ואני מחרף ומגדף
את עצמי :פחדן נבזה! עריק בורגני! כולם נשלחו לטרבלינקה ואתה
חשבת להמלט כליל מגזר דין זה!25
כניצול שואה חש כי חייו הם פיקדון 26,ומכאן באה תחושת השליחות שלו
שתורגמה לעיסוק אובססיבי בשואה .תחושת שליחות זו התעצמה מכוח
תחושת האשם והרצון שלא ׳להמלט כליל מגזר [ה]דין׳ של טרבלינקה,
ולחלוק את גורלם של יקיריו שאבדו :קרובי משפחתו ,אנשי עירו ,היהדות
שבה גדל והעם היהודי שאליו השתייך.
בכישרונותיו הפובליציסטיים הצליח פראגר לתעל את כאבו ואת
התמודדותו האישית לנתיב ציבורי .תחילה היה זה הנתיב הכלל ישראלי,
אך בהמשך הוא השתנה והיה לנתיב מגזרי .בשניהם היה לו מקום מרכזי הן
כמעצב והן כמייצג את רוח התקופה .בארץ פעל בשמות מייצגים :פראגר –
על שם פרבר פראגה בוורשה משם בא; יחזקאלי – על שם אביו משה
יחזקאל שנותר ׳שם׳.
ריאיון עם אורה גור.24.9.2008 , 2 4
משה פראגר[ ,ללא תאריך] ,ארכיון פראגר ,קלסר ,76גקה״ש. 2 5
צ׳ יעקבזון ,׳השואה חיזקה את האמונה בהשגחה׳ ,המחנה החרדי ,ז׳ שבט תשד״מ 26
[תשמ״ד] ,עמ׳ .21