Page 282 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 282
Pg: 282 - 9-Back 21-11-21
282בתוך מערבולת הימים
רווית השנאה .׳המחתרת החסידית׳ (ה׳מתי׳סוביצים׳) שפראגר חשף וכינה
בשם ׳מחתרת׳ ,הייתה בתפיסה שעיצב דרך יהודית ייחודית לקדש שם
שמיים באמצעות קיום תורה ומצוות.
׳הגבורה האלטרנטיבית׳ שאבה מושגים מהמיתוס הציוני דוגמת ׳מחתרת׳
ו׳מרי׳ ,ובז׳אנר סיפורי ההקרבה הפסידו־צבאיים של קידוש השם תפסו הללו
מקום מרכזי .בשאילת המינוח הנחיל פראגר לפנתיאון הגיבורים של החברה
החרדית שעיצב את תמונת זיכרון השואה החרדי .נראה שהוא היה הראשון
שהשתמש במושג ׳מחתרת חסידית׳ לציון הגבורה הרוחנית .תיאור המחתרת
באופן זה הרחיב את גבולותיו של ׳הצד הלוחם׳ והעניק רהביליטציה לציבור
רחב .נקודת המבט החינוכית הייתה לנגד עיניו של פראגר ושותפיו בירחון
ובגנזך קידוש השם כאשר העלו על נס את סיפורה של המחתרת החסידית
כמופת ,כדגם להתמודדות אשר חושלה וששימורה יאפשר הרמת נס דגל
המחנה כעת ואף הגנה לבאות .ניצולי שואה חרדיים אימצו את הטרמינולוגיה
הציונית לתיאור הגבורה הרוחנית; מבחינה זו השפיע פראגר על עיצוב
הנרטיב של השואה בחברה החרדית.
בירחון בית יעקב נמתחה ביקורת על הציונות ומנהיגיה על יחסם השלילי
ליהודי אירופה ,שגרם לאוזלת ידם בפעולות ההצלה ,נושא שהיה מרכזי בשיח
החרדי על השואה – אך זו הייתה מתונה .פראגר נמנע ממתיחת ביקורת
חריפה על מנהיגי היישוב בשאלת ההצלה .ביקורתו ,אם השמיע כזאת,
הופנתה אל מי שלא עשה די למען הצלת יהודי אירופה בשל מה שהגדיר
׳חילוניות׳ הנגועה כביכול ב׳היעדר סולידריות יהודית׳ 17,ולא בשל ׳ציונות׳.
אחת מהדוגמאות הבולטות לכך הייתה דמותו של הרב וייסמנדל .אף שבית
יעקב ׳נתן את ידו לכינון דמותו של הרב וייסמנדל כ׳דמות מופת חרדית
בתקופת השואה׳ 18,הוצנעו חלק מההאשמות החריפות של וייסמנדל נגד
המנהיגים הציוניים.
פראגר נמנע גם מעיסוק בשאלות תיאולוגיות כגון היכן היה האל בשואה
וכיצד איפשר את התרחשותה ,וכן בשאלה התיאוסופית על מהותו של הרוע
בעולם .הוא הדגיש את ההיבטים ההיסטוריים של לימוד ׳מה שהיה׳ .באופן
יוצא דופן התבטא פעמיים בשאלות תיאולוגיות :ב־ 1958ציין כי דורו הוא
׳דור של חבלי־משיח ,דור היסורין ,דור הנסיונות והמבחנים החמורים ,אשר
1 7ראו פראגר ,׳המחדלים והכשלונות׳ ,עמ׳ .7
1 8גולדברג ,׳השואה בעיתונות החרדית׳ ,עמ׳ .185-184
