Page 282 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 282

‫‪Pg: 282 - 9-Back 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 282‬בתוך מערבולת הימים‬

‫רווית השנאה‪ .‬׳המחתרת החסידית׳ (ה׳מתי׳סוביצים׳) שפראגר חשף וכינה‬
‫בשם ׳מחתרת׳‪ ,‬הייתה בתפיסה שעיצב דרך יהודית ייחודית לקדש שם‬

                                      ‫שמיים באמצעות קיום תורה ומצוות‪.‬‬
‫׳הגבורה האלטרנטיבית׳ שאבה מושגים מהמיתוס הציוני דוגמת ׳מחתרת׳‬
‫ו׳מרי׳‪ ,‬ובז׳אנר סיפורי ההקרבה הפסידו־צבאיים של קידוש השם תפסו הללו‬
‫מקום מרכזי‪ .‬בשאילת המינוח הנחיל פראגר לפנתיאון הגיבורים של החברה‬
‫החרדית שעיצב את תמונת זיכרון השואה החרדי‪ .‬נראה שהוא היה הראשון‬
‫שהשתמש במושג ׳מחתרת חסידית׳ לציון הגבורה הרוחנית‪ .‬תיאור המחתרת‬
‫באופן זה הרחיב את גבולותיו של ׳הצד הלוחם׳ והעניק רהביליטציה לציבור‬
‫רחב‪ .‬נקודת המבט החינוכית הייתה לנגד עיניו של פראגר ושותפיו בירחון‬
‫ובגנזך קידוש השם כאשר העלו על נס את סיפורה של המחתרת החסידית‬
‫כמופת‪ ,‬כדגם להתמודדות אשר חושלה וששימורה יאפשר הרמת נס דגל‬
‫המחנה כעת ואף הגנה לבאות‪ .‬ניצולי שואה חרדיים אימצו את הטרמינולוגיה‬
‫הציונית לתיאור הגבורה הרוחנית; מבחינה זו השפיע פראגר על עיצוב‬

                                       ‫הנרטיב של השואה בחברה החרדית‪.‬‬
‫בירחון בית יעקב נמתחה ביקורת על הציונות ומנהיגיה על יחסם השלילי‬
‫ליהודי אירופה‪ ,‬שגרם לאוזלת ידם בפעולות ההצלה‪ ,‬נושא שהיה מרכזי בשיח‬
‫החרדי על השואה – אך זו הייתה מתונה‪ .‬פראגר נמנע ממתיחת ביקורת‬
‫חריפה על מנהיגי היישוב בשאלת ההצלה‪ .‬ביקורתו‪ ,‬אם השמיע כזאת‪,‬‬
‫הופנתה אל מי שלא עשה די למען הצלת יהודי אירופה בשל מה שהגדיר‬
‫׳חילוניות׳ הנגועה כביכול ב׳היעדר סולידריות יהודית׳‪ 17,‬ולא בשל ׳ציונות׳‪.‬‬
‫אחת מהדוגמאות הבולטות לכך הייתה דמותו של הרב וייסמנדל‪ .‬אף שבית‬
‫יעקב ׳נתן את ידו לכינון דמותו של הרב וייסמנדל כ׳דמות מופת חרדית‬
‫בתקופת השואה׳‪ 18,‬הוצנעו חלק מההאשמות החריפות של וייסמנדל נגד‬

                                                        ‫המנהיגים הציוניים‪.‬‬
‫פראגר נמנע גם מעיסוק בשאלות תיאולוגיות כגון היכן היה האל בשואה‬
‫וכיצד איפשר את התרחשותה‪ ,‬וכן בשאלה התיאוסופית על מהותו של הרוע‬
‫בעולם‪ .‬הוא הדגיש את ההיבטים ההיסטוריים של לימוד ׳מה שהיה׳‪ .‬באופן‬
‫יוצא דופן התבטא פעמיים בשאלות תיאולוגיות‪ :‬ב־‪ 1958‬ציין כי דורו הוא‬
‫׳דור של חבלי־משיח‪ ,‬דור היסורין‪ ,‬דור הנסיונות והמבחנים החמורים‪ ,‬אשר‬

                                            ‫‪ 1	 7‬ראו פראגר‪ ,‬׳המחדלים והכשלונות׳‪ ,‬עמ׳ ‪.7‬‬
                                ‫‪ 1	 8‬גולדברג‪ ,‬׳השואה בעיתונות החרדית׳‪ ,‬עמ׳ ‪.185-184‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287