Page 281 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 281

‫‪Pg: 281 - 9-Front 21-11-21‬‬

‫אחרית דבר ‪281‬‬

    ‫המחקר על השואה באוניברסיטאות בישראל מסוף שנות החמישים ובמוסדות‬
    ‫מחקר בגרמניה עוד קודם לכן‪ ,‬העלו את משקלו של המחקר האקדמי‪ ,‬בייחוד‬
    ‫זה שנערך בגרמניה‪ .‬פראגר והמחקר על השואה פנו לכיוונים שונים ועל כן‬

                                                               ‫שמו נעדר ממנו‪.‬‬
    ‫תהליך התמורה בכתיבתו של פראגר נמשך כעשור (מאמצע שנות‬
    ‫החמישים עד אמצע שנות השישים)‪ .‬היה זה תהליך של נסיגה מנקודת המבט‬
    ‫הישראלית הכללית‪ .‬ראשיתו של השינוי ניכרה ביחסו לתגובה היהודית בעת‬
    ‫ההשמדה‪ .‬במחקריו המוקדמים בשנות הארבעים הוא מתח ביקורת חריפה‬
    ‫על התגובה היהודית להשמדה‪ .‬הוא טען כי אילו הם היו מבינים שמדובר‬
    ‫במלחמת הכרעה הם היו מוסרים את נפשם מתוך התנגדות ולא מתוך כניעה‪.‬‬
    ‫העריץ היה משלם מחיר על הרצח‪ ,‬אחוז היהודים הניצולים היה גבוה יותר‪,‬‬
    ‫׳והעולם‪ ,‬אטום הלב‪ ,‬לא היה רואה חזיון של הובלת עם כצאן לטבח׳‪ 14.‬בשנות‬
    ‫החמישים חזר בו פראגר מעמדתו זו באומרו כי המקרים הרבים של קידוש‬
    ‫השם בדרך האחרונה מלמדים על העוול שבטענת ׳כצאן לטבח יובל׳‪ .‬היהודים‬
    ‫לא הפגינו ׳הליכה מטומטמת‪ ,‬בלתי־נתפסת ונטולת חושים׳‪15.‬‬
    ‫במקרים רבים ׳היה זה מצעד לעקדה‪ ,‬מתוך תום האמונה ודביקות עילאית׳‪16.‬‬
    ‫התמורה בעמדתו מצביעה על תהליך שבסופו המיר את ההיסטוריה‬
    ‫בעלת המאפיינים המחקריים האקדמיים המובהקים (אף שלא נמנע מהבעת‬
    ‫רגשותיו) באידאולוגיה חרדית‪ .‬כבר בסיוריו במחנות העקורים בשליחות‬
    ‫היישוב ב־‪ 1947‬וב־‪ 1948‬החל לפתח את מושג הגבורה הרוחנית שתהיה‬
    ‫בהמשך ל׳גבורה אלטרנטיבית׳‪ .‬גבורה רוחנית לא נעדרה מהכתיבה של‬
    ‫היסטוריונים לא־חרדיים באותו זמן‪ ,‬גם אם המשקל העיקרי ניתן לגבורה‬
    ‫הפיזית‪ ,‬ופראגר עצמו היה אחד המשלבים בין ה׳גבורות׳ בראשית התהליך‪.‬‬
    ‫שינוי המינוח שהדגיש את ה׳אלטרנטיבי׳ היה הבסיס לבידול וליצירתו של‬
    ‫הנרטיב הנגדי שקשר את השואה לרצף ההיסטוריה היהודית‪ .‬נרטיב זה קידש‬
    ‫את דרכה של היהדות החרדית והעניק משמעות לאורח החיים ולהשקפת‬
    ‫העולם‪ ,‬לדעות ולאמונות של המגזר החרדי כחלק מבניית זהות ייחודית‬

        ‫שהייתה מרכיב חשוב בתהליך השיקום של חברה זו בארץ לאחר השואה‪.‬‬
    ‫בירחון בית יעקב שפראגר ערך הוצגה השואה לפני הקוראות (והקוראים)‬
    ‫כמלחמה בדת ישראל ובמאמיניה‪ ,‬חלק בלתי נפרד מההיסטוריה היהודית‬

                                                 ‫‪ 1	 4‬פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪ ,‬עמ׳ ‪.252‬‬
                                   ‫‪ 	15‬הנ״ל‪ ,‬׳על מקדשי השם בדורנו׳‪ ,‬עמ׳ נט‪ .‬ההדגשה שלי‪.‬‬

                                                                              ‫‪ 	16‬שם‪ ,‬עמ׳ ס‪.‬‬
   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286