Page 276 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 276
Pg: 276 - 9-Front 21-11-21
אחרית דבר
משה פראגר היה דמות מיוחדת בנוף האנושי הארץ־ישראלי :חרדי שקיים
קשרים ענפים עם מנהיגי היישוב ושימש מקשר בין הציבור החרדי לחילוני.
פראגר נולד וחי בוורשה ולאחר פרוץ המלחמה גברה מעורבותו בחיי
הקהילה היהודית .בקיץ 1940הוא בא לארץ ישראל כחבר בפמלייתו של
האדמו״ר מגור ,לאחר שסייע להברחתו מפולין הכבושה .הוא היה פעיל חרדי
מסוג חדש :אדם נטוע בקהילתו אך גם מעורב בעולם היהודי הכללי בפולין.
הוא שלט בכמה לשונות (יידיש ,עברית ,פולנית ,גרמנית ואנגלית)ִ ,הרבה
לקרוא בנושאים מגוונים והיה פתוח לדעות שונות.
באוקטובר 1939ייסד בוורשה ׳לשכה חשאית׳ לתיעוד אסונות יהודיים
ברוח המסורת המזרח־אירופית שהתפתחה לאחר פרעות קישינב ( .)1903
החומר שאסף והביא לארץ ישראל היה התשתית לספרו יון מצולה החדש.
בספר ,שיצא לאור ב־ 1941הוא תיאר לראשונה בעברית את האירועים בפולין
בשנה הראשונה לכיבוש כפי שחווה אותם על בשרו .הספר היכה גלים ,זכה
לסיקור נרחב בעיתונות והפך את פראגר לבר־סמכא בכל הנוגע לקורות יהודי
פולין בתקופה זו .הודות לרושם הרב שהותיר הספר הוא הוזמן לשמש ככתב
המדווח על גורלם של יהודי אירופה בדבר ,ביטאון ההסתדרות שביטא את
הקו של הנהגת היישוב.
עובדה זו – מינוי אדם לתפקיד ספציפי של דיווח על השואה המתרחשת
לנגד העיניים – מאירה באור שונה את מה שנכתב על יחסו של היישוב
לשואה .חלק מההיסטוריונים הטילו את האשם בכך על ה׳פלשתינוצנטריות׳
של היישוב ,ומבקרים פוסט־ציונים אף טענו שהיישוב היה מעוניין במתרחש
ראו :׳Chroniclers of Catastrophe׳ .Jockusch,
