Page 272 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 272
Pg: 272 - 9-Front 21-11-21
272בתוך מערבולת הימים
ראש מנהל התרבות במשרד החינוך והתרבות ,אבנר ַשלו (לימים יושב ראש
הנהלת יד ושם) ,אפיין את מפעלו של פראגר במילים אלה:
המחויבות הטוטאלית וההנעה של הזיכרון לחיים יהודיים טרום
שואה ,לחיים יהודיים שהושמדו ולקו־השבר הזה של חורבן חיי יהודי
אירופה ,וההכרח לא רק להנציח אלא ׳להחיות׳ במידה רבה – זה הרבה
מעבר ל־להנציח .הוא גם עסק בהנצחה אבל הוא רצה בעיקר להביא
איזושהי ידיעה ,ניחוח ,טעם ,ובעיקר דימוי של החיים היהודיים
באירופה – לכן הוא עסק באופן אינטנסיבי באיסוף של חומר ויזואלי.
הוא גזר עיתונים ,אלפי עיתונים ,ישבו שם יהודים וגזרו תמונות
שמייצגות חיים יהודיים בין שתי מלחמות העולם בעיקר ]...[ .הוא
היה דוגמה של אדם שראה בקיומו ייעוד כפול או משולש .הוא לא
זכה לבנות משפחה מחדש עד כמה שאני ידעתי והבנתי ממנו ,והוא
ראה בעצם את המשך הקיום שלו לאחר שמשפחתו נהרסה ונרצחה,
בדחף אדיר ,שהוא לא רק בתוך קהילה אלא הוא אחד הדוברים
של העם היהודי ,ובממשק בין אורתודוקס לציבור הכללי – זה היה
קו אחד ,זאת אומרת ,אנחנו חייבים לשאוב משהו מתוך המורשת
ולהמשיך אותה באיזה שהם קווים ,לא רק במובן האורתודוקסי אלא
שזו מורשת עמוקה יותר ומגוונת ורחבה יותר של החיים היהודיים
עם הדימוי שלהם ,עם ההישגים שלהם ,ולמשוך אותה לתוך החיים
שלנו .ומצד שני הוא הבין את העוצמה והמחויבות שלו למדינה
יהודית ציונית שהיא מדינת ישראל .לא ראיתי אצלו שניות בין
הדברים האלה ,אלא הדברים הגיעו לידי מיזוג ,בעיני ,והוא נלחם
על קיומו ]...[ .הוא נאבק מבחינה חומרית על המשך הקיום ,הוא חי
בעוני ,בצמצום ,בצניעות רבה מאוד ]...[ .הוא האמין במפעל ובמה
שהתפתח בו והוא גם קיווה באמת שהמפעל שלו יוכל להביא איזה
מסר רחב לציבור הכללי ,אני מדגיש את זה185.
שלו הוסיף כי הסיוע לגנזך היה מסעיפי התקציב הגדולים של המשרד ,והיה
משמעותי לפראגר :׳אחד ,זה עצם ההכרה של משרד החינוך בחיוניות של
המפעל .חשוב מאוד מבחינתו ומבחינת כל אחד ,כי אם משרד החינוך מכיר
בזה זאת אומרת קודם כל הוא מכיר בכך שיש כאן ניהול תקין פחות או יותר,
ושיש לדבר הזה ערך ,ואז זה מחזק אותו בפניות שלו לגורמים אחרים .אני גם
1 85ריאיון עם אבנר שלו.18.10.2009 ,
