Page 279 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 279

‫‪Pg: 279 - 9-Back 21-11-21‬‬

‫אחרית דבר ‪279‬‬

    ‫השנאה (‪ ,)1951‬שנשען על התיעוד שנאסף עבור משפטי נירנברג והיה על כן‬
    ‫מתועד ושקול יותר‪ ,‬ונחשב עד היום כניסיון המחקרי הראשון למחקר מקיף‬
    ‫על השואה‪  .‬אף שלא התבסס על דרכי המחקר המקובלות בעולם האקדמי‪,‬‬
    ‫תרם פראגר תרומה בעלת ערך רב לראשיתו‪ .‬הוא העניק לציבור הישראלי‬

             ‫מסגרת אנליטית ראשונה למאורעות השואה‪ ,‬ולכך יש חשיבות רבה‪.‬‬
    ‫כתביו ההיסטוריים שיקפו את דרכה של האסכולה ששלטה אז במחקר‬
    ‫ההיסטורי על השואה‪ .‬כמו רוב החוקרים בדור הראשון שלאחר השואה הוא‬
    ‫נסמך בעיקר על מקורות נאציים‪ .‬כמו הגישה השלטת במחקר הישראלי‬
    ‫עד שנות השמונים‪ ,‬סבר גם פראגר כי התפתחותה של מדיניות ההשמדה‬
    ‫הנאצית הייתה מכוונת ומתוכננת‪ :‬׳השאיפה להשמיד את היהודים השמדה‬
    ‫פיסית היתה בה בנאציות מראשיתה [‪ ]...‬״סוף מעשה במחשבה תחילה״׳‪ .‬‬
    ‫גם בהדגשת ההיבט היהודי של חיי היום־יום הוא דמה לחוקרים אחרים‬
    ‫מהדור הראשון‪ .‬פראגר ביקש להבחין בין שני דפוסי התנהגות יהודית בשתי‬
    ‫תקופות שונות של המדיניות הנאצית‪ :‬תקופת הגטו ותקופת החיסול הפיזי‬
    ‫(לאחר תחילת השילוחים)‪ .‬הוא טען כי בתקופת הגטו לא רק שהציבור‬
    ‫היהודי הסתגל לתנאים הקשים‪ ,‬אלא שהוא הגיע להישגים הטובים ביותר‬
    ‫בתנאים אלה‪ .‬׳גטו ורשה זה‪ ,‬מקום מחנק לחצי מליון נפש מישראל‪ ,‬הכזיב‬
    ‫את מתכנניו׳‪  .‬פראגר הילל את ׳ה ִחיות׳ היהודית בגטו וטען כי קידוש השם‬
    ‫קיבל משמעות חדשה בתקופה זו‪ :‬׳להיאבק דווקא על החיים‪ ,‬על שמירת‬
    ‫הקיום של היהודים ושל היהדות!׳‪ 10.‬קביעה זו‪ ,‬שנאמרה בשנת ‪,1944‬‬
    ‫מעניינת מבחינה היסטוריוגרפית‪ .‬בתפיסתו זו הקדים פראגר את נתן עק‪,‬‬
    ‫ההיסטוריון הראשון שהשתמש במונח ׳קידוש החיים׳ על משקל ׳קידוש‬

            ‫השם׳‪ ,‬ואת שאול אש במאמרו הידוע ׳קידוש החיים בתוך החורבן׳‪11.‬‬
    ‫על התקופה השנייה – תקופת החיסול הפיזי – מתח פראגר ביקורת‪.‬‬
    ‫לדעתו נפלה אותה ׳רוח איתנים׳ של השנים הראשונות וכך גם רוחם של‬

‫ראו‪ .Poliakov, Bréviaire de la haine :‬על פוליאקוב ראו‪ :‬מכמן‪ ,‬השואה וחקרה‪,‬‬             ‫	 ‬
                                                                        ‫עמ׳ ‪.18-16‬‬
                                                                                      ‫	 ‬
‫פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪ ,‬עמ׳ ‪ ,17‬ההדגשה במקור‪ .‬על התפיסה‬
                                ‫האינטנציונליסטית ראו‪ :‬מכמן‪ ,‬׳אופוריה של ניצחון׳‪.‬‬      ‫	 ‬
                                     ‫פראגר‪ ,‬׳האנטישמיות בגילויה הנאצי׳‪ ,‬עמ׳ ‪.549‬‬     ‫‪1	 0‬‬
                                         ‫הנ״ל‪ ,‬׳על חרבן יהדות אירופה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.30-29‬‬    ‫‪	11‬‬

‫עק‪ ,‬התועים בדרכי המוות‪ ,‬עמ׳ ‪ .37‬וראו עוד‪ :‬אש‪ ,‬׳קידוש־החיים בתוך החורבן׳‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ ;106-99‬הנ״ל‪ ,‬עיונים בחקר השואה ויהדות זמננו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;252-238‬גוטמן‪ ,‬׳קידוש השם‬

                                                                     ‫וקידוש החיים׳‪.‬‬
   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284