Page 280 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 280

‫‪Pg: 280 - 9-Front 21-11-21‬‬

                                                                            ‫‪ 280‬בתוך מערבולת הימים‬

‫תושבי הגטו‪ .‬היטלר ׳אמר השמדה וחשב השמדה ממש‪ ,‬ורק אנו הכנסנו‬
‫כל מיני פירושים למושג זה׳‪ 12.‬פראגר האשים את היהודים בהתמוטטות‬
‫מוסרית‪ :‬׳מיליונים אלה שצעדו והלכו בסך אל תוך זרועות האבדון‪ ,‬אם אמנם‬
‫נתפסו על־ידי מיני אשליות‪ ,‬עשו זאת מתוך התמוטטות מוסרית׳‪ 13.‬עם‬
‫זאת הוא רומם את הלוחמים‪ .‬מורדי הגטו היו עבורו סמל אולטימטיבי לעם‬
‫היהודי ולחברה הישראלית‪ .‬׳מסקנותיו׳ מהשואה התמקדו בלקח ציוני ארצי‬
‫ולא דתי טרנסצנדנטלי‪ .‬בכך הוא ביטא את המחשבה המקובלת בשעתו בקרב‬

           ‫היסטוריונים ניצולים ודוברים חרדיים עד אמצע שנות החמישים‪.‬‬
‫פראגר השאיר חותם בתודעה הציבורית והמחקרית; על כך מעידה‬
‫ההתייחסות הרחבה והמגוונת למאמריו ולכתביו בכל שכבות הציבור בארץ‬
‫ומחוץ לה‪ .‬מהאזכורים של פראגר בעיתונות אפשר ללמוד כי היה מקובל‬
‫בחוגים שונים‪ ,‬נחשב ׳מקורב לשלטון׳ והפרשן המוסמך של השואה בשנות‬

                                        ‫השואה ובשנים הראשונות שאחריה‪.‬‬
‫כתיבתו של פראגר על השואה מאופיינת בהיבט שהיה שגור בדור‬
‫החוקרים הראשון‪ :‬המשגתה של השואה דרך גורלה של יהדות פולין‪ .‬מסורת‬
‫הכתיבה של ההיסטוריה של יהודי פולין הייתה תיאור האירועים מיד לאחר‬
‫התרחשותם (ואף בעת התרחשותם)‪ .‬נוצרה מסה קריטית של כותבים‬
‫יוצאי פולין אשר ראו בשואה בפולין את התמונה הכללית של השואה‪ .‬הם‬
‫ראו בספטמבר ‪ ,1939‬מועד כיבושה של פולין‪ ,‬את ראשית השואה למרות‬
‫המידע על המדיניות האנטי־יהודית בגרמניה בשנות השלושים; ייחדו מקום‬
‫מרכזי לגטאות היהודיים בפולין וראו בהקמתם צעד שהביא להשמדה; לרצח‬

                   ‫היהודים בברית המועצות ניתן תחילה מקום משני בלבד‪.‬‬
‫אפשר היה לצפות שדמותו וספריו של פראגר יקבלו מקום של כבוד‬
‫בהיסטוריוגרפיה של השואה בחברה הישראלית‪ ,‬ולא היא; הוא נשכח במידה‬
‫רבה‪ .‬כיצד אפשר להסביר את אלמוניותו היחסית? כיצד נעלמו עקבותיו של‬
‫׳סופר החורבן׳? מדוע כמעט ואינו נזכר במחקר הישראלי על השואה? נראה‬
‫שהיעלמותו של פראגר מהתודעה הציונית הכללית נבעה מנטייתו הגוברת‬
‫להתכנס במגזר החרדי שהחלה בערך באמצע שנות החמישים‪ .‬בד בבד עם‬
‫השינוי האידאולוגי שחל בו השתנו גם מוקדי המחקר הישראלי על השואה‪.‬‬
‫ההקמה הרשמית של יד ושם כמוסד לאומי על פי חוק (‪ ,)1953‬והתפתחות‬

‫‪ 1	 2‬פראגר‪ ,‬׳הצצה אל תוך תהום החורבן׳‪ ,‬סמינר השליחים של הקיבוץ המאוחד בגבעת‬
                             ‫השלושה‪ ,‬מארס‪-‬מאי ‪ ,1945‬אי״ט‪ ,2-23/5/1 ,‬עמ׳ ‪.351‬‬
                                           ‫‪ 1	 3‬פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪ ,‬עמ׳ ‪.249‬‬
   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284   285