Page 278 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 278

‫‪Pg: 278 - 9-Back 21-11-21‬‬

                           ‫‪ 278‬בתוך מערבולת הימים‬

‫אם אצל פראגר הייתה האופטימיות חלק מהווייתו הדתית‪ ,‬ביישוב החילוני‬
‫הייתה זו חלק מהתפיסה הלאומית החילונית על אופיו של העם היהודי ששרד‬
‫תלאות רבות‪ .‬ביטוי יפה ניתן לכך בדברים שכתב בן ציון דינבורג (לימים דינור)‬
‫באותה תקופה ממש בחוברת ׳גורלנו ומלחמתנו׳ שהופצה בין חברי מפא״י‬

                                                       ‫בחודש מארס ‪:1943‬‬

‫אין אנו יודעים מה מספרם של הקרבנות‪ .‬אחינו ואחיותינו מוצאים‬
‫להורג לרבבות‪ ,‬למאות אלפים‪ ,‬ואולי למיליונים‪ .‬הטבח לא תם‪ .‬עוד‬
‫מיליונים בתור המוות וההרג‪ .‬אנו יודעים ברורות‪ :‬הנה עמדו עלינו‬
‫לכלותנו‪ .‬אנחנו מן השארית‪ .‬ואין אנו יודעים מה גורלה של השארית‬
‫שם‪ .‬וברגעים אלה ראשית כל עלינו לא לשכוח‪ ,‬לא להטיל כל ספק‬
‫בדבר אחד‪ :‬ישראל חיה יחיה! כל כלי משחית נגדו לא יצלח‪ .‬ישראל‬

                           ‫הוא נצח‪ .‬ישראל הוא האדם‪ ,‬סמל האדם‪ .‬‬

‫כניצולים אחרים ביקש פראגר להבין את השואה‪ ,‬להנחילה ולהפיק לקחים‪.‬‬
‫הוא נרתם לפעילות למען יד ושם מימיו הראשונים בשנת ‪ .1946‬יד ושם הוקם‬
‫כדי להנציח את גילויי הגבורה לצד גילויי הסבל של יהודי אירופה‪ .‬יחיעם ויץ‬
‫טוען כי בשנות החמישים נתעצבו ונתגבשו דפוסי זיכרון השואה בארץ‪ ,‬ונקבע‬
‫מעמדה המרכזי של מדינת ישראל בשימור זיכרון השואה ובעיצוב לקחיה‬
‫בעולם היהודי‪ .‬המסרים האידאולוגיים‪ ,‬הלאומיים והאנושיים שהועברו באותו‬
‫עשור היו לדידו לקחים לאומיים ציוניים שכוננו את מסננת הזיכרון ועיצבו‬
‫את תודעת זיכרון השואה בארץ‪  .‬אולם לקחים אלה הופקו עוד לפני שנות‬
‫החמישים ובשנות החמישים הם רק התחזקו‪ .‬גם פראגר הדגיש את המסרים‬
‫הלאומיים בהנצחת השואה‪ .‬בכך נמנה גם הוא‪ ,‬נציג קבוצת מיעוט‪ ,‬עם תומכיה‬
‫ופעיליה של מסננת הזיכרון שעליה עמלה הקבוצה השלטת‪ .‬עוד בעיצומה של‬
‫השואה וביתר שאת עם סיום המלחמה הוא ניסה לפרש את האירועים תחילה‬
‫באמצעות המחקר ההיסטורי ואחר כך בשילוב האירועים בתבנית הדתית‬

                           ‫המוכרת של ההיסטוריה היהודית‪ ,‬רוויית השנאה‪.‬‬
‫המחקרים ההיסטוריים שכתב בעשור הראשון לאחר סיום מלחמת העולם‬
‫היו פורצי דרך‪ .‬ספרו חורבן ישראל באירופה היה לספר הראשון על השואה‬
‫שהתפרסם בעברית‪  .‬הוא הקדים את ספרו של ליאון פוליאקוב‪ ,‬קציר‬

‫דינור‪ ,‬׳גורלנו ומלחמתנו׳‪ ,‬עמ׳ ‪ .14‬יצא לראשונה בהוצאת מרכז מפלגת פועלי ארץ‬            ‫	 ‬
                                                       ‫ישראל‪ ,‬מארס ‪( 1943‬תש״ג)‪.‬‬
                                                                                     ‫	 ‬
                                                 ‫ויץ‪ ,‬׳עיצוב זכרון השואה׳‪ ,‬עמ׳ ‪.474‬‬  ‫	 ‬
                                                     ‫פראגר‪ ,‬חורבן ישראל באירופה‪.‬‬
   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283