Page 283 - machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.machon ben guryon-betoch marbolet hyamim.1A
P. 283
Pg: 283 - 9-Back 21-11-21
אחרית דבר 283
עליו להתאזר באמונה איתנה ,כי בלעדיה אין טעם ואין תוחלת ליסורין׳ 19.על
התבטאות נוספת שלו העידה לפניי אחייניתו של פראגר (מנישואיו השניים)
כי הוא ראה בשואה ׳הסתר פנים׳ :׳אבא ואמא שלי תמיד היו שואלים אותו
בתור אדם דתי :״למה היתה השואה?״ ,והוא תמיד היה אומר :״קבלתי מכתב
מאלוקים ואני לא מבין אותו״׳ 20.גישתו של פראגר הייתה שונה מזו של רוב
הציבור הדתי והחרדי בימיו ,והוא הקדים בשנות דור את אסתר פרבשטיין
ורות ליכטנשטיין 21,חוקרות חרדיות שביקשו להעמיק בהיבטים ההיסטוריים
של השואה ויצרו קשרים – גם אם אמביוולנטיים – עם העולם האקדמי ועם
יד ושם.
במסגרת התמורה בהשקפותיו ואכזבתו מאופני ההנצחה במגזר הציוני
הכללי ,ייסד פראגר בשנת 1964בבני ברק את גנזך קידוש השם .הוא טען כי
מוסדות ההנצחה של המדינה מקפחים את היהדות המסורתית ואף מעוותים
את דמותה .היהדות המסורתית ,סבר ,עודנה ממתינה ׳ליד אוספת ,שתציל
את העובדות והעדויות למען ההיסטוריה׳ 22.כך ביטא פראגר את הדרישה
להפרטת הזיכרון ,וביקש – כקבוצות נוספות בחברה הישראלית שלאחר
משפט אייכמן – לא להכפיף את הקול הייחודי ל׳ממלכתיות׳.
גנזך קידוש השם הציב חלופה לאופן ההנצחה המדינתי והפנה זרקור
להיבטים הקשורים ליהדות הדתית בשואה .נוסף על כך הוא גם הניח מסד
לתופעות של עמידה רוחנית שלהן ייחד מקום הולך ומתרחב בכתביו .במגזר
החרדי היה גנזך קידוש השם של פראגר ליד ושם של היהדות הדתית שנכחדה.
באמצעות הגנזך – שבשנותיו הראשונות היה מפעל של איש אחד – הוא
ביסס את התפיסה שהחברה החרדית היא המשך ישיר לעולם שטרם החורבן
וניצחונה הוא בעצם קיומה ובהתחזקות עולם התורה שבה .קביעתו של
האדמו״ר מסלונים ,שלום נח ברזובסקי ,כי יש ׳להציל את רוחם׳ של הקרבנות
קיבלה משמעות כפולה ,שכן הגנזך פעל להנצחת רוחם של הקדושים,
בהדגישו את ׳הגבורה הרוחנית׳ ,ובכך אף הציל ׳את שיעור קומתם הרוחני של
אלו שהפכו לאפר׳23.
פראגר (עורך) ,לאור האמונה ,עמ׳ .15 19
ריאיון עם אורה גור.24.9.2008 , 2 0
2 1
פרבשטיין ,בסתר רעם; ליכטנשטיין ,עדות :חורבן יהדות אירופה. 2 2
משה פראגר ,׳תכנית למפעל משלים ומקיף להנצחת יהדות אירופה :בית־עדות לשואה
23
ולקידוש השם׳[ ,ללא תאריך] ,עמ׳ .1ארכיון פראגר ,קלסר ,41גקה״ש.
גל ,׳השכחה והכחשה׳ ,עמ׳ .36